מעגן לכלי שיט

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מעגן לכלי שיט.
זוהי הגדרה בת 13 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: מרינה.

מידע רנדומלי על הביטוי "מרינה":

קואורדינטות: 32°55′10″N 35°4′11″E / 32.91944°N 35.06972°E / 32.91944; 35.06972

נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה. הנמל הוכרז כמרינה בשנת 1982, וזו מופעלת על ידי החברה לפיתוח עכו העתיקה באמצעות קבלני משנה. בנמל חמישה מזחי אצבע, והאזור הסמוך לרציף היבשתי משרת בעיקר סירות דיג.

סביר כי נמלה הראשון של העיר היה ממוקם בשפכו של נחל נעמן מדרום לתל עכו, בה שכן היישוב העירוני עד לתקופה ההלניסטית, אולם שינויים בתוואי הנחל ושקיעת אדמת סחף מקשים על מציאת ממצאים התומכים בכך. יוסף בן מתיתיהו ציין כי כלי שיט נכנסו לאפיק הנחל כדי לטעון חול ששימש לתעשיית הזכוכית. עכו נזכרה כעיר נמל בתעודה מהעיר אוגרית במאה ה-14 לפנה"ס.

הנמל במיקומו הנוכחי נזכר לראשונה בכתובת פיניקית מהתקופה הפרסית. הכתובת המתוארכת למאה ה-6 לפנה"ס או למאה ה-5 לפנה"ס, נמצאה בשובר הגלים הדרומי. ממצאים מחפירות שנערכו במקום מעידים כי יסודות שובר הגלים בנויים בשיטות פיניקיות. זנון, פקיד תלמאי, ציין בפפירוס משנת 259 לפנה"ס, כי מנמל עכו יוצאה חיטה למצרים. גילויים רבים המתוארכים למאה ה-3 לפנה"ס ולאחריה, מעידים כי חשיבותו של הנמל עלתה בתקופה ההלניסטית, ועכו הייתה לעיר הנמל החשובה ביותר בארץ ישראל. שרידיה של רצפת אבני כורכר מהתקופה ההלניסטית, השוכנת בסמוך לחומת הים המזרחית, התגלו בתחילת שנת 2009. אורכו של הקטע שנחשף בחפירות הוא 15 מטר ורוחבו ארבעה מטרים. הרצפה שוכנת בעומק של כמטר מתחת לפני הים והיא עשויה לספק מידע אודות גובה מפלסו של הים התיכון בעת הקמתה. עוד התגלתה בתחומי הנמל כמות גדולה של שרידי אמפורות מתקופה זו, שמוצאן בערי הים האגאי. במההלך שנת 2012 בוצעו חפירות נוספות למרגלות חומת הים הדרומית ונחשף המשך הרציף הימי וכן אבני קשירה גדולות ששימשו לקשירת הספינות שעגנו בנמל. משקל אבני הקשירה נע בין 300-250 ק"ג. בקרקעית הנמל נמצאו כלי חרס רבים כולל עשרות כלים שלמים ושברי חרס רבים. מקור כלי החרס הוא מאיי הים האיגאי כגון רודוס, קוס ועוד.

מרינה בויקיפדיה