![]()
פענוח הגדרת התשבץ המאתגרת: 'המילה האחרונה בתנ"ך' – מסע אל סופו של ספר הספרים
בוקר של שבת, כוס קפה מהבילה, וריח עיתונים טריים… אין כמו פתיחת סוף שבוע בפתרון תשבץ טוב. הרגע הזה שבו המוח מתחיל לפעול, האסוציאציות רצות, ויש תחושה של אתגר ושל סיפוק על כל מילה שנכנסת למשבצת. אבל מדי פעם, נתקלים בהגדרה אחת כזו שגורמת לנו לעצור, לחשוב לרגע, ולפעמים אפילו לחייך בהנאה לאור האתגר שהיא מציבה. הגדרות אלה אינן רק בוחנות את הידע הכללי שלנו, אלא גם מזמינות אותנו למסע קצר של חקר, להיזכר בדברים שלמדנו פעם, או פשוט ליהנות מההפתעה שבתשובה.
ההגדרה שגרמה לנו לחשוב: "המילה האחרונה בתנ"ך"
אחת כזו שבה נתקלתי לאחרונה ולא יכלה להשאיר אותי אדיש, היא ההגדרה הבאה: 'המילה האחרונה בתנ"ך'. בואו נודה על האמת, זו לא עוד "עיר ביוון" או "כלי נגינה". הגדרה זו, על פשטותה לכאורה, טומנת בחובה עולם ומלואו של ידע, תרבות והיסטוריה יהודית. היא אינה סתם עוד מילה שאפשר למצוא במילון; היא קצה חוט למסע אל תוך ליבת הטקסט המכונן ביותר של עמנו – התנ"ך.
למה דווקא הגדרה זו כל כך מרתקת?
פתרון תשבצים הוא לעיתים קרובות משחק של ידע כללי, אך במקרה זה, מדובר בידע ספציפי ובעל משמעות עמוקה. כדי למצוא את הפתרון ל'המילה האחרונה בתנ"ך', אין די בהיכרות כללית עם כתבי הקודש. היא דורשת מאיתנו לא רק לדעת מהו התנ"ך, אלא ממש להיזכר במבנהו, בספריו האחרונים, ובמה שמסיים אותם. עבור רבים, זו הזדמנות לשלוף זיכרונות משיעורי תנ"ך בבית הספר, או אולי אפילו לדפדף פיזית באותו ספר ישן ומאובק שיושב על המדף.
האתגר טמון בכך שהתנ"ך הוא קובץ של ספרים, ולעתים קרובות הסדר שבו אנו קוראים אותם אינו זהה לסדר הכרונולוגי של כתיבתם, או לסדר הקאנוני שהתקבע במסורת היהודית. הרי התנ"ך כולל את התורה, הנביאים והכתובים, והספר האחרון בקאנון היהודי המקובל (ספר דברי הימים ב') הוא זה שמסיים את הרצף. המילה האחרונה שחותמת את הספר האחרון הזה היא למעשה המטרה שלנו.
מסע בעקבות סופו של ספר הספרים
היופי שבהגדרות מסוג זה הוא שהן לא רק בודקות את הידע שלנו, אלא גם מעודדות אותנו לחשוב, לחקור (לפעמים אפילו לדפדף בספרים ישנים על המדף או לבצע חיפוש מהיר), ובעיקר – ליהנות מהדרך. המחשבה על 'המילה האחרונה' מעוררת תהיות: האם היא מילה דרמטית? מילה מסכמת? אולי מילה שמשאירה פתח להמשך? היא מזמינה אותנו למסע קצר בזמן, בחזרה אל מקורות הלשון והתרבות שלנו, ומזכירה לנו את העושר הטמון בטקסטים אלו.
התשובה להגדרה זו היא פנינה של ידע, שמסכמת לא רק ספר שלם, אלא תקופה, מורשת ורצף היסטורי. היא מילה אחת, אך כוחה רב, והיא סמל לסיום וגם לתקווה, בהתאם להקשרה ההיסטורי והתיאולוגי. היא מסכמת את סוף הגלות, את תקומת עם ישראל ואת חזרה לארץ. זו לא סתם מילה; זו הצהרה.
אז, רגע לפני שאנחנו חושפים את התשובה שתשלים את משבצת התשבץ שלכם ותסגור את הפינה הזו במוחכם, בואו נתכונן. היכונו לגלות את המילה שחותמת את ספר הספרים, את אותה פיסה קטנה של ידע שתעניק לכם את הרגשת הניצחון המתוקה והמלאה ברוח.
אפשרויות: ויעל.
נצפה לאחרונה ב: -תשחץ ישראל היום בתאריך 27/02/2026
