שר לשעבר מטעם ש"ס
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שר לשעבר מטעם ש"ס.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: טל, דהן, זאב, כהן, סבן, פרץ, דרעי, חוגי, מלול, נהרי, צברי, אטיאס, וקנין, פנחסי, אזולאי, גאגולה, גמליאל, חיים פרץ, אמנון כהן, אריה גמליאל, דוד אזולאי, דוד טל, יצחק גאגולה, יצחק וקנין, יצחק כהן, יצחק סבן, משולם נהרי, נסים דהן, נסים זאב, עופר חוגי, פנחס צברי, רחמים מלול.
מידע רנדומלי על הביטוי "טל":
במטאורולוגיה ובפיזיקה בכלל, נקודת הטל היא הטמפרטורה בה גז מסוים או תערובת גזים בעלי לחץ אדים מסוים צריכים להתקרר אליה (בהינתן לחץ ברומטרי קבוע) על מנת להגיע לרוויה. בנקודה זו נוצרת למעשה הטיפה הראשונה של הגז או תערובת הגזים. כאשר האוויר מסביבנו רווי, נוצרים טל או ערפל, ובמקרה שטמפרטורת נקודת הטל היא מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, אז נוצר ערפל קפוא או ציפוי קרח על חפצים. כאשר האוויר מגיע לנקודת הטל, הלחות היחסית עומדת על 100%.
מידע רנדומלי על הביטוי "דהן":
אלון דהן (נולד ב-20 באפריל 1972) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.
דהן למד משחק בבית הספר לאמנויות "בית צבי" וסיים את לימודיו בשנת 1996. במהלך לימודיו זכה במלגות הצטיינות רבות ובפרסי הצטיינות.
דהן הופיע בהצגות תיאטרון רבות ובהן:
ב-1997 גילם פקח בסדרת הטלוויזיה "שמש", וגילם את אלי בר-יוסף בסרטו של יוסי זומר "אהבה אסורה". ב-1998 גילם אח בסרטו של חנוך רוזן "סופר בוי", וגילם את נרי בסרטו של יהונתן סגל "קשר עיר". ב-2000 גילם את סטולבך בסרטו של יונתן פז "זאיה" לצד סמי הורי; והשתתף במיני סדרת טלוויזיה שיצר וביים אילן שושן "היעלמות" גילם בסדרת הנוער החברה הטובים עבריין שכונה בשם אורן קדוש . ב-2003 גילם מלאך בסדרת הטלוויזיה "הפיג'מות", וגילם חייל בסרטו של דרור שאול "סימה וקנין מכשפה". ב-2004 גילם את אריק בסרטו של ערן ריקליס "הכלה הסורית. ב-1999 גילם את ברדוגו בסדרת הטלוויזיה שיצר וביים חיים בוזגלו "זינזאנה". בשנת 2007 שיחק בסדרה האי את אבא של מייקי. ב-2008 גילם את יואב בסדרת הטלוויזיה של אורי ברבש "כוונות טובות"; גילם את שי בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "האמת העירומה"; גילם את איציק בעונה השנייה של "קופיקו"; גילם את גידי בסרטם זוכה שלושה פרסי אופיר של שרון מימון וארז תדמור "סיפור גדול" וגילם פקח בסדרת הטלוויזיה ששודרה בערוץ לוגי "נשרים". ב-2010 גילם שומר ראש בסרטו של חיים בוזגלו "כבוד"; גילם איש עסקים ישראלי בסדרת הטלוויזיה "טרויקה" והשתתף בסרטו זוכה "פרס אופיר לסרט הטוב ביותר" של ערן ריקליס "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". ב-2011 השתתף בכמה פרקי אורח של הסדרה "סברי מרנן" בתפקיד רופא קבוצות כדורגל, שהוא גם חבר ילדות של אחד מגיבורי הסדרה, המגולם על ידי דביר בנדק. החל מ-2014 משתתף בסדרת הנוער של גיורא חמיצר "שכונה", בתפקיד תבורי.
מידע רנדומלי על הביטוי "זאב":
זאב הוקאידו (שם מדעי: Canis lupus hattai; ידוע גם בכינוי זאב אזו), הוא אחד משני תתי-המין של זאב מצוי, שהיו אנדמיים לאיי יפן והוכחדו מן העולם. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1931 על ידי הארכנולוג היפני קיוקיצ'י קישידה – זמן רב לאחר הכחדתו. זאב הוקיאדו איכלס את האי הוקאידו ואולי גם את האי סחלין ואיי הקוריליים, בעוד שתת-המין השני – זאב הונשו, איכלס את האיים הונשו, שיקוקו וקיושו. בניגוד לזאב הונשו שהיה גמדי בגלל ננסות איים, זאב הוקיאדו היה הרבה יותר דומה לתתי-מין הגדולים של הזאב.
בעקבות בדיקות DNA כמו גם המראה החיצוני, נקבע כי זאב הוקיאדו היה שונה מזאב הונשו, ובעל מראה טיפוסי יותר של זאב מקרובו הדרומי. ניתוח של רצף הדנ"א המיטוכונדרי של זאב הוקאידו, הצביע על קירבה גנטית גדולה לתת-המין זאב סיבירי.
הגולגולת שלו הייתה גדולה ואימתנית עם ניבים ארוכים ומעוקלים מעט לאחור, והחרטום שלו היה מחודד. הפרווה שלו הייתה עבה ושעירה בדומה לקרוביו, וצבעה היה אפור-צהבהב יותר משל זאב הונשו. קצה הזנב היה שחור ועל החזית של הרגליים הקדמיות היו כתמים שחורים.
ממדי גופו של זאב הוקאידו היו דומים יותר לתתי-המין הגדולים. אורך ראשו וגופו היה 129-120 ס"מ, ואורך זנבו היה 40-27 ס"מ. ישנן מספר תאוריות מדוע זאב הוקיאדו היה גדול יותר מזאב הונשו; ככל הנראה תנאי הסביבה בהוקאידו הסמוכים יותר לקו הרוחב דומים יותר לסיביר וכתוצאה מכך המבנה החזק של הזאב הסיבירי נשמר גם אצל זאב הוקאידו. תאוריה אחרת גורסת כי השינויים בגודל בין הזאבים היפנים נגרמו בגלל גודל הטרף; כדוגמה לכך ניתן לראות את תת-המין אייל הוקאידו שגדול יותר מתת-מין אחרים בהונשו, קיושו ושיקוקו.
מידע רנדומלי על הביטוי "כהן":
מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים. המטה נשמר במשכן בקודש הקודשים, לאות על הבחירה באהרון ובשבט לוי.
המטה מוכר בעיקר כמטה שבזריקתו הופך לנחש.
לאחר בניית בית המקדש שכן מטה אהרן בדביר יחד עם ארון הברית. לפי ספרות חז"ל, מטה אהרן נגנז על ידי יאשיהו מלך יהודה, יחד עם ארון הברית, שמן המשחה, צנצנת המן, ועכברי וטחורי הזהב ששלחו הפלשתים.
אהרון השתמש במטה בסיפורים מוקדמים יותר במקרא, כשמשה ואהרון התייצבו מול פרעה בדרישה לשחרר את בני ישראל ממצרים, שימש המטה לביצוע מעשה מופת לבקשת פרעה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת; וְאָמַרְתָּ אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי-פַרְעֹה – יְהִי לְתַנִּין" (שמות ז', ט). גם חרטומי מצרים משליכים את מטותיהם בלהטיהם ויהיו לתנינים, לאחר מכן בולע המטה את מטותיהם.
לפי חז"ל, מטה אהרן נעשה לנחש, בעוד שחרטומי מצרים שהשתמשו בכישוף היו מעלימים מטותיהם ובמקומם היה מופיע נחש. בנוסף לזה בלע מטה אהרן את מטות החרטומים שלא יאמרו שדרכם של בעלי חיים לאכול זה את זה, אלא ששב ונעשה למטה ואז בלעם.
מידע רנדומלי על הביטוי "סבן":
גדי סבן (נולד ב-16 בינואר 1975) הוא שחקן טלוויזיה וקולנוע ישראלי.
סבן נולד באשדוד להורים עולים חדשים מלוב ומרוקו. כיכב בתוכניות הטלוויזיה חלומות נעורים וביפ שואו ובסרט הקולנוע "בלק ג'ק". קריירת המשחק שלו נקטעה כשהסתבך בפלילים. סבן הורשע בתקיפת שוטרים, ונידון לעשרה חודשי מאסר. הוא נחשד באונס ובשימוש בסמים, אך בעקבות עסקת טיעון הורשע במעשה מגונה, נאסר לשנתיים, ופיצה את המתלוננת. את מאסרו ריצה בכלא ניצן והיה שותפו לתא של חבר הכנסת גונן שגב.
עם שחרורו ממאסר, החל לעבוד בפינוי אשפה עבור חברה קבלנית שעובדת עם עיריות תל אביב ובת ים. הוא נעצר בשנית, יחד עם אביו, בחשד שהדיח קטינים לשימוש בחשיש.
מידע רנדומלי על הביטוי "פרץ":
פֶּרֶץ וְזָרַח הם דמויות תנ"כיות, בניו התאומים של יהודה מתמר כלתו. כנאמר בספר דברי הימים א', פרק ב':
וְתָמָר, כַּלָּתוֹ, יָלְדָה לּוֹ, אֶת-פֶּרֶץ וְאֶת-זָרַח; כָּל-בְּנֵי יְהוּדָה, חֲמִשָּׁה.
פרץ זכה לשמו לאחר שזרח, הוציא את ידו מהרחם, והמיילדת קשרה עליה חוט שני, כאשר זרח החזיר את ידו, ואחיו יצא, אמרה לו המילדת: "מה פרצת עליך פרץ?".
לפי ספרות חז"ל, הם נולדו בשנת ב'רכ"ח.
הרמב"ן, בפירושו לסיפור לידת התאומים, מביא מדבריו של רבי נחוניא בן הקנה, המספר כי פרץ מייצג את הלבנה, הנפרצת ונחסרת לעתים, וזרח את החמה, הזורחת. לפי פרשנות זו, זרח ופרץ מייצגים שני כוחות הפעילים תמיד בתוך העם היהודי, הכוח היציב והקבוע של זרח מול הכוח התוסס והפעיל, המחפש מאבק מתמיד, המיוצג בידי פרץ.
פרץ הוא אביו של חצרון והוא הראשון בשושלת רבת דורות המוליכה, לפי ספר דברי הימים וסוף מגילת רות, מיהודה אל דוד המלך.
בניו של זרח הם זמרי, איתן, הימן, כלכל ודרע, ונכדו מאיתן הוא עזריה.
הדמות המוכרת ביותר שיצאה מזרח היא עכן שהעז למעול בחרם שהטיל יהושע לאחר כיבוש יריחו. על-פי המדרש התנגד שבט יהודה כולו להסגרת עכן בידי יהושע, ורק לאחר הפצרות רבות של יהושע כלפי זקני השבט, עכן הסגיר את עצמו.
מידע רנדומלי על הביטוי "דרעי":
אריה מכלוף דרעי (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ט, 17 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, שנמנה עם מייסדי תנועת ש"ס ומכהן מטעמה כשר הפנים, כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני. בעבר כיהן כשר הכלכלה. בשנת 1999 הורשע בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, נידון למאסר של 3 שנים (מתוכן ריצה שנתיים בפועל) והוטל עליו קלון. בסוף 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, חזר להנהגת ש"ס, הוצב מטעמה במקום השני ונבחר לכנסת. במאי 2013 מונה שוב ליו"ר תנועת ש"ס. בדצמבר 2014 התפטר מן הכנסת אך נותר יו"ר ש"ס ובמרץ 2015 נבחר לכנסת העשרים. באוקטובר 2016 הודיע על התפטרותו מהכנסת אך לא מהממשלה.
דרעי הוא השר היחיד שהורשע בדין וישב בכלא, ולאחר שחרורו חזר לכהן כשר בממשלה.
נולד במקנס שבמרוקו ב-17 בפברואר 1959, לאליהו ואסתר לבית אזוגי. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודי קודש וחול. הוא הצטיין בלימודיו. ב-1968, בהיותו בן 9, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים.
מידע רנדומלי על הביטוי "חוגי":
ג'קי חוגי (נולד ב-1968) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן גלי צה"ל לענייני ערבים מאז דצמבר 2009 ופובליציסט בעיתון גלובס.
חוגי הוא בעל תואר שני בהצטיינות בלימודי מזרח תיכון מאוניברסיטת תל אביב ומלמד עיתונות באוניברסיטה הפתוחה. הוא מתרכז במחקר התמורות בחברה המודרנית במדינות ערב. בפברואר 2011 יצא לאור ספרו "אלף לילה. קום" בנושא זה.
את שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה". לאחר שחרורו מהשירות היה עורך החדשות של המקומון "על השרון" של רשת ידיעות תקשורת ולאחר מכן עורך במחלקת החדשות של "מעריב". בתום שמונה שנים בתפקידי עריכה, מונה חוגי לכתב לענייני ערבים של העיתון. את התפקיד מילא 11 שנים בטרם עבר לגלי צה"ל. במהלך תקופה זו יצא למספר מסעות למדינות כמו מצרים, מרוקו, קטר וירדן.
בספטמבר 2005 סיקר מקהיר את מערכת הבחירות לנשיאות מצרים, שבה התמודד בפעם האחרונה חוסני מובארכ. באוקטובר אותה שנה ריאיין בעמאן את תרז הלסה, שהשתתפה בחטיפת מטוס סבנה, וסיפרה באריכות את גרסתה המלאה לפרשה. במרץ 2010 דיווח מקהיר על שיפוצו ופתיחתו מחדש של בית הכנסת שבו פעל הרמב"ם. בדצמבר 2008 כינה איש הדת הבכיר בקהיר, מוחמד סייד טנטאווי, את עיתון מעריב "בני שישים אלף כלבים", לאחר שחוגי דיווח כי אמר דבר שקר.
מידע רנדומלי על הביטוי "מלול":
דור מלול (נולד ב-30 באפריל 1989 בישראל) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת המגן והקשר בהפועל חיפה.
מלול החל את דרכו בקבוצות הילדים של עירוני ראשון לציון, שם שיחק כקשר ובלם אחורי. בגיל 14 עבר למחלקת הנוער של מכבי תל אביב, והוסט לעמדת המגן הימני. מלול הועלה לבוגרים בעונת 2006/2007 על ידי אלי כהן, במשחקה של מכבי תל אביב נגד מכבי נתניה במסגרת גביע הטוטו. בעונת 2007/2008 שותף מלול ב-18 משחקים בליגת העל מתוכם ב-12 נכנס כמחליף. את שער הבכורה שלו במכבי תל אביב כבש במחזור ה-30 של ליגת העל בעונה זו, מול מכבי חיפה בדקה ה-79, לאחר שנכנס כמחליף ארבע דקות קודם לכן.
ההופעות בקבוצה הבוגרת עזרו למלול לתפוס מקום של קבע גם בנבחרת הנוער של ישראל, ובהמשך אף יצא לשחק בנבחרת הנוער של אירופה בטורניר מרידיאן בברצלונה. מלול זומן לנבחרת ישראל הצעירה וערך את הופעת הבכורה שלו מול הנבחרת הצעירה של קפריסין ב-4 במרץ 2008, ואף כבש שער בכורה בניצחון 1-2. בסך הכל רשם 9 הופעות ושער אחד במדי הנבחרת הצעירה.
בעונת 2008/2009 שיחק 18 משחקים במדי מכבי תל אביב, ובעונת 2009/2010 שיחק 21 משחקים ואף בישל שני שערים.
מידע רנדומלי על הביטוי "נהרי":
אורן נהרי (נולד ב-25 באוקטובר 1955) הוא עיתונאי, עורך ומגיש תוכניות טלוויזיה ורדיו ישראלי.
אורן נהרי הוא בן לדוד נהרי שהיה קצין בצבא הקבע ולימים איש המוסד ולתמר שהייתה מורה לפסנתר. נולד וגדל בחיפה, בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, שירת בצבא בתפקידי מודיעין. למד באוניברסיטה העברית מדע המדינה ויחסים בינלאומיים. הוא חלק מהמחזור שהגיע לאוניברסיטה בשנת "המהפך" של 1977. איתו למדו צחי הנגבי, איווט ליברמן, ישראל כץ, אילן גילאון, אמנון ברקאי, דן מרגלית וטלי בשן. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, וירין קימור, חברו מנוער, גייס אותו לטלוויזיה למחלקת הספורט, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי.
נהרי החל לעבוד במחלקת הספורט בתפקידים שונים. כתבתו הראשונה הייתה על דורון ג'מצ'י, שהיה אז שחקן כדורסל צעיר ומבטיח במכבי רמת גן, ולימים נעשה כוכב מכבי תל אביב ונבחרת ישראל.
ב-1985 עבר למחלקת החדשות, אז בניהולו של יאיר שטרן, ככתב בחדשות החוץ. משנת 1993 שימש עורך חדשות החוץ בערוץ הראשון. בשנת 1988 היה ממייסדי התוכנית "רואים עולם" עם דוד ויצטום (העורך והמגיש הראשון), עמנואל הלפרין ומיכאל דורון. בשנת 2000 ייסד עם דוד ויצטום את התוכנית "גלובוס" והיה עורך התוכנית. היה ממגישי תוכנית חדשות הלילה "מהיום למחר", וכן הגיש משדרים מיוחדים בנושאים שונים.
מידע רנדומלי על הביטוי "צברי":
דורון צברי (נולד ב-8 במרץ 1964 בחיפה) הוא במאי, עורך, שחקן, תסריטאי ומפיק ישראלי.
צברי גדל בעיר ערד. לאחר מכן עבר לתל אביב והעביר את שנות התיכון ב"כפר הירוק".
צברי התחיל את הקשר עם עולם התקשורת דרך עיתון חדשות, שבו התקדם במהירות. כשפרש, פרסם בעיתון התקשורת של יובל סיגלר מסמך נגד התנהלות העיתון שכונה "מסמך צברי", ובכך החל בפעילות שמקשרת בין אקטיביזם לתקשורת. לאחר פרישתו מחדשות עבד במסגרת רשת ידיעות תקשורת בעיתון תל אביב.
במקביל, למד צברי קולנוע באוניברסיטת תל אביב ועבד ב"יומן". סרט הגמר שלו "האח של דריקס" (המבוסס על סיפור של אמנון דנקנר) בוים ביחד עם חברו ללימודים – אורי ענבר. צברי שיחק בסרטי קולנוע כגון "גמר גביע" (1991), "סיפורי תל אביב" (1992) ו"זהר" (1993).
כבמאי ויוצר, רוב סרטיו של צברי הם סרטי טלוויזיה, שלמרות תקציבם הנמוך, זכו לכמות צופים (רייטינג) גבוהה, כמו "הבחור של שולי" (1997). סרטיו המוכרים כבמאי הם: "האח של דריקס" (1994), "בית שאן: סרט מלחמה" שעליו זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר (1996), "דרומה" (ערוץ 1) ועוד. ביים ושיחק במיני סדרה "בסימן ונוס". החל מאמצע שנות התשעים תיעד צברי את דודו טופז, אשר זכה להצלחה רבה באותה עת עם תוכניתו "הראשון בבידור", עבור סרט בשם "מלך הרייטינג". הסרט הושלם בשנת 2001 ויועד לשידור בזכיינית ערוץ 2 "קשת", אך לבסוף נגנז מהקרנות פומביות והיה זמין להשאלה בחינם למנויי "האוזן השלישית". הסרט עלה שוב לכותרות בעקבות מעצרו של טופז על הזמנת תקיפת מספר אנשי תקשורת בשנת 2009, אשר הובילה לבסוף למותו.
מידע רנדומלי על הביטוי "אטיאס":
אילן אטיאס (נולד ב-1968) הוא קצין צה"ל בדימוס, בדרגת אלוף משנה, שכיהן כמפקד חטיבת כרמלי במלחמת לבנון השנייה.
אטיאס גדל בלוד ולמד בבית הספר הריאלי שבחיפה והיה חניך הפנימייה הצבאית לפיקוד. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1986 בחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר קורס הקצינים שימש כמפקד מחלקה בגדוד 13 (גדעון). לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה מסלול, ובהמשך מפקד פלוגה ותיקה. בתפקידו הבא פיקד על פלנ"ט גולני. בשנת 1992 פיקד על מבצע במהלכו הרג כוח מן הפלוגה באמצעות טיל טאו שני חיילים מצבא לבנון ושלושה אנשי חזבאללה. לאחר מכן שימש כסמג"ד בחטיבה. בתפקידו הבא מונה לקצין אג"ם חטיבתי תחת פיקוד המח"ט, ארז גרשטיין.
לאחר מכן הועלה לדרגת סא"ל ובאפריל 1998 מונה למפקד גדוד 51, והוביל אותו בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון. באותה שנה התרחש ירי דו צדדי תחת פיקודו, כאשר כוח מן הגדוד שביצע מארב ירה והרג את אחד מחיילי הכוח אוהד זך, בשל טעות בזיהוי, לאחר שהכוח התפצל. בעקבות זאת קבע הרמטכ"ל, שאול מופז, בשנת 2000 כי אטיאס לא יקודם בדרגה למשך שלוש שנים ולא ישמש בתפקיד פיקודי-מבצעי. באוגוסט 1999 נפצע אטיאס בהתקלות עם חוליית חזבאללה בקרבת המבצר הצלבני קלעת דובי, לאחר ההחלמה, מונה למפקד בא"ח גולני, ובהמשך לסגן מפקד חטיבת גולני.
מידע רנדומלי על הביטוי "וקנין":
בני וקנין (נולד 5 בדצמבר 1950) הוא חבר מועצת עיריית אשקלון. היה ראש עיריית אשקלון ויו"ר חברת פלאפון. חתן פרס קפלן. כלכלן ומשפטן במקצועו ובהכשרתו.
וקנין נולד במרקש שבמרוקו ועלה לישראל בגפו כנער בגיל ארבע עשרה בשנת 1965 במסגרת עליית הנוער.
וקנין בעל תואר ראשון ותואר שני בכלכלה ובמשפטים והוא כלכלן ומשפטן במקצועו ובהכשרתו. בשנות ה-70 חבר לאלי דיין והקים את תנועת "אשקלון בתנופה" אשר שלטה עד 2003 במועצת העיר. כיהן כיושב ראש החברה הכלכלית לאשקלון. דיין כיהן ראשון כראש העיר, כאשר וקנין שימש כסגן וכממלא מקום במשך 12 שנים.
לאחר התפטרות דיין ב-1991 וקנין מונה לראשות העירייה.
בשנת 2003, לאחר 12 שנים בראשות העיר פרש מתפקידו לטובת כהונה כיו"ר חברת פלאפון. לאחר התפטרותו מונה שבתאי צור לתפקיד ראש העיר, אותו מילא עד לשנת 2005.
ב-2005 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת "נתיבי תחבורה עירוניים" שיוזמת פתרונות לקויי הרכבת בגוש דן.
בשנת 2008 נבחר שוב לראשות עיריית אשקלון בסיבוב שני כשהוא זוכה ל-52% אחוזים מקולות הבוחרים.
בבחירות לראשות העיר ב-2013 הפסיד למועמד איתמר שמעוני.
מידע רנדומלי על הביטוי "פנחסי":
בּוּבִּי פנחסי הוא שם הבמה של פנחס אריאל (18 בדצמבר 1919 – 28 בינואר 1992), מלחין, פזמונאי, נגן אקורדיון ופסנתרן ישראלי, המנהל המוזיקלי של להקת ה"חישטרון", שפעלה בימי מלחמת העצמאות.
נולד בשם פנחס הרמן באיסטנבול שבטורקיה, בן להורים יוצאי רומניה ורוסיה, במשפחה אמידה ומרובת נכסים. אביו, יוסף, היה עורך דין, ואמו הייתה מורה לפסנתר. אמו הבחינה בכישרונו המוזיקלי ולימדה אותו פסנתר. בשנת 1927 עלה לארץ ישראל עם הוריו, והמשפחה התיישבה בתל אביב. בגיל שש עשרה ייסד את להקת "עליזי החיים" ביחד עם אחיו ועם שלמה (סְלים) פיינטוך (שהקים לימים את חברת התקליטים "מקולית"). הלהקה הופיעה במועדונים שונים וגם במועדוני קצינים של הצבא הבריטי.
לאחר סיום לימודיו בגימנסיה בלפור בשנת 1938 החל לעבוד כפקיד במשרדו של אביו. כיוון שאביו דרש ממנו ללמוד מקצוע מעשי הוא סיים בהצלחה קורס לחשבונאות ועבד עד שנת 1947 אצל כמה רואי חשבון. באותה עת הקליט את שיריו הראשונים בביתו על גבי תקליטים וליווה בנגינה את הצגות "הבימה" וגם את הזמר והשחקן יעקב איינשטיין. כמו כן הלחין את שיריו הראשונים של אברהם ברושי (באמצע שנות ה-40).
מידע רנדומלי על הביטוי "אזולאי":
רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל (1570) – כ"ד בחשון ה'ת"ד (1643)) ויש אומרים שנפטר כ"א בחשוון היה רב ומקובל, סבו או אבי-סבו של הרב החיד"א.
נולד לרבי מרדכי בעיר פאס שבמרוקו. על פי המסורת המשפחתית מקור משפחתו הוא בחבל קסטיליה שבספרד. בעקבות צרות רבות שנגרמו ליהודי פאס מהמוסלמים המקומיים, גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה על נס הצלתו, החליט רבי אברהם לצייר את חתימת ידו בצורת אונייה.
בשנת ה'ש"ס הגיע לעיר חברון, אותה עזב בשנת ה'שע"ט עקב מגפת דבר שהתחוללה בה, ועבר לירושלים. בירושלים ישב זמן מה, אך לאחר שגם בה התחילה מגפה, נדר נדר שאם יזכה לחזור לחברון, יפרסם את חידושי התורה שכתב במשך השנים. לאחר תקופה בירושלים עבר לעיר עזה, ולאחר מכן חזר לחברון בה נפטר ונקבר בשנת ה'ת"ד.
הרב אזולאי השאיר אחריו כתבים רבים ביניהם ספריו "חסד לאברהם" ו"בעלי ברית אברהם" אך אף אחד מספריו לא נדפס בחייו.
לפי המסופר בהקדמת הספר אוצרות חיים, רבי אברהם אזולאי ביחד עם רבי יעקב צמח נסעו לסוריה לקברו של רבי חיים ויטאל, שם עשו ביחד יחודים עד שקיבלו מרבי חיים ויטאל רשות לחפור בקברו ולהוציא משם את כתביו הגנוזים. אחד הכתבים היה הספר אוצרות חיים, שהוא בעצם מהדורה קמא לספר עץ חיים.
מידע רנדומלי על הביטוי "גמליאל":
אליהו גמליאל (3 במאי 1926 – 10 במרץ 2013) היה מוזיקאי, מורה למוזיקה, כוריאוגרף ומרקיד ריקוד עם ישראלי.
אליהו גמליאל נולד בטבריה, למד ב"תלמוד תורה" ואחר כך למד בבית הספר העממי בטבריה. כבר מגיל צעיר גילה נטייה למוזיקה ובהיותו בגיל 12 ניגן במפוחית פה ובתופים וליווה בנגינתו את ריקודי העם שנערכו בצריף הצופים בטבריה. בנעוריו התחנך בחברת הנוער בעין חרוד וברמת יוחנן, וארגן ערבי ריקוד עם אחרים בקיבוץ בערבי שבת.
ברמת יוחנן פגש את המלחין מתתיהו שלם שהתרשם מכישוריו ושלח אותו ללמוד במדרשה למורים למוזיקה. במקביל ללימודיו המוזיקליים רקד אליהו גמליאל בלהקת המחול "ענבל".
גמליאל התגייס לפלמ"ח ועם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים ומאוחר יותר ליווה בנגינת חליל צד את תזמורת צה"ל שהייתה בשלבי התארגנות והקמה ראשונים והופיע עמה ברחבי ישראל.
גמליאל היה חבר ב"חבורת האש" והרבה להופיע עמה וגם בנפרד בשירי רועים ביישובים שונים ברחבי ישראל כשהוא שר, רוקד, מתופף ומחלל בחלילים שונים שחלק מהם יצר במו ידיו. גמליאל השתתף בחוגי ריקודי עם ברחבי ישראל, הדריך וארגן הרקדות עם ושימש מורה למוזיקה בבתי ספר ובסמינר הקיבוצים.
מידע רנדומלי על הביטוי "אמנון כהן":
אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט. בדרך כלל, מדובר בדפים המוחזקים כולם על אותו השרת, אם כי לעתים, אתר אחד עשוי להתארח על גבי מספר שרתים. אתרים רבים מאוחסנים אצל ספקי שירות אירוח אתרים. אתרי אינטרנט מאורגנים כך שהם מנוהלים על ידי גורם יחיד – מנהל האתר.
כיום ישנם כ-600 מיליון אתרי אינטרנט בעולם בעלי שם תחום (נכון ל-2012). מכלול אתרי האינטרנט הזמינים לציבור נקרא באנגלית ה-World Wide Web (רשת כלל-עולמית) או בראשי תיבות WWW. מקובל להתחיל שמות מתחם של אתרי אינטרנט ב-www, אם כי אין לכך שום סיבה טכנית.
את דפי האינטרנט שבאתר ניתן להציג באמצעות תוכנה הנקראת דפדפן, המתרגמת את הקוד בו הם כתובים לתצוגה גרפית.
על מנת לצפות בדפים אלו, יש לספק לדפדפן את כתובת האתר, שיכולה להיות באחת משתי צורות אפשריות:
דפיו של אתר אינטרנט נגישים בדרך כלל באמצעות פרוטוקול ה-HTTP, המצוין בתחילת הכתובת כ-"//:http", או כ-"//:https" (תוספת ה-"s" מייצגת את המילה האנגלית "secure" – מאובטח) אם מדובר בתקשורת HTTP המוצפנת בפרוטוקול SSL.
מידע רנדומלי על הביטוי "אריה גמליאל":
בישראל, סגן שר הוא תפקיד במשרד ממשלתי. רק במיעוט ממשרדי הממשלה מכהן סגן שר, בנוסף לשר הממונה על המשרד. תפקיד סגן שר ניתן, לרוב, כתגמול למפלגה או לחבר הכנסת במסגרת הסכם קואליציוני. בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.
בממשלה הראשונה לא כיהנו סגני שרים, והתפקיד עוגן לראשונה בחוק המעבר ב-1951. שר המשפטים, פנחס רוזן, שהציג את הצעת החוק בקריאה הראשונה ציין כי "הממשלה הודיעה, בזמן התייצבותה לפני הכנסת, שבדעתה למנות סגני שרים שלא יהיו חברי הממשלה, ולא יטלו מאומה מאחריותם של השרים, אלא יהיו עוזרים לשרים, בעיקר בעבודתם הפרלמנטרית". נוסחו של הסעיף בחוק המעבר קבע כי "סגן שר יפעל, במשרד ובכנסת, בשם חבר הממשלה שמינה אותו, במסגרת העניינים שהוקצו, והסמכויות שהוענקו לו על ידי אותו חבר הממשלה". חודש וחצי לאחר כניסתו לתוקף של התיקון בחוק המעבר, מונה סגן השר הראשון, ראובן שרי, במשרד התחבורה.
כשנחקק חוק יסוד: הממשלה ב-1968, נקבע בו מעמדו של סגן השר, במקום הסעיפים בחוק המעבר. סעיף 35 בחוק יסוד זה קבע כי "סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו השר". ההבדל המשמעותי בין הסעיפים הוא שהשר אינו יכול עוד להאציל מסמכויותיו הסטטוטוריות לסגנו, אלא רק להעביר לו את האחריות על עניינים שונים. בית המשפט העליון עמד על כך בבג"ץ ביטון, בו קבע כי סעיף בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין אגודת ישראל, שקבע כי סגן שר העבודה והרווחה מטעם האחרונה יפעל במשרד כ"שר לכל דבר", בטל, מאחר שהוא עומד בניגוד להוראות חוק היסוד.
מידע רנדומלי על הביטוי "דוד אזולאי":
הוקם מחדש ב-2008
המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז ההחלטה לפרקו המשרד נותן שירות רק לדת היהודית.
המשרד הוקם בשנת 1949. במשך השנים כיהנו במשרד זה בעיקר שרים מטעם המפד"ל וש"ס. בראש המשרד עומד השר דוד אזולאי, חבר מפלגת ש"ס, ומנכ"ל המשרד הוא עודד פלוס.
מדינת ישראל מספקת לאזרחיה שורת שירותי דת בדרכים שונות באמצעות מוסדות דת המהווים חלק מן המנגנון הציבורי. תיאורם של השירותים והמוסדות כלולים בחוק שירותי הדת תשל"א-1971, שמשמש מסגרת לריכוז נושא שירותי הדת.
מוסדות הדת היהודיים:
עיקר פעילותו של המשרד כללה:
למשרד היו שתי יחידות סמך:
בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לשינוי, לאחר הבחירות בשנת 2003, הוחלט על פירוק משרד הדתות. על פי ההחלטה, משרד הדתות יפורק ואגפיו יחולקו בין משרדי הממשלה השונים. המועצות הדתיות, המספקות את חלק הארי של שירותי הדת בישראל, יפורקו והאחריות לאספקת שירותי הדת תועבר בעיקר לרשויות המקומיות. המשרד פורק ב-31 בדצמבר 2003, והחל מיום 1 בינואר 2004 פוזרו סמכויות המשרד, באופן הבא:
מידע רנדומלי על הביטוי "דוד טל":
יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא יולי אדלשטיין מסיעת "הליכוד".
היושב-ראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.
בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.
בתוקף תפקידו כממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא האדם השלישי בסדרי הקדימה הממלכתיים בישראל, לאחר נשיא המדינה וראש הממשלה. הוא אף זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כאחד מראשי המדינה. יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.
תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לבזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים. בטקס לא נוכח נשיא המדינה.
מידע רנדומלי על הביטוי "יצחק גאגולה":
(14 במאי 1948)
יִשְׂרָאֵל (מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) (בערבית: دولة إسرائيل; תעתיק: דַולַת אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, לחופי הים התיכון, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה ב-ה' באייר ה'תש"ח, שנת 1948, ובעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית. רוב אזרחי ישראל הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20%, מרביתו מוסלמי), לצד קבוצות מיעוט אחרות.
ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם "הגדה המערבית"), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.
בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ועל כן כל השגרירויות הזרות בישראל ממוקמות בגוש דן ובפרט בתל אביב, הבירה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, אשר מוכרת על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות רבות כבירה בפועל.
מידע רנדומלי על הביטוי "יצחק וקנין":
בישראל, סגן שר הוא תפקיד במשרד ממשלתי. רק במיעוט ממשרדי הממשלה מכהן סגן שר, בנוסף לשר הממונה על המשרד. תפקיד סגן שר ניתן, לרוב, כתגמול למפלגה או לחבר הכנסת במסגרת הסכם קואליציוני. בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.
בממשלה הראשונה לא כיהנו סגני שרים, והתפקיד עוגן לראשונה בחוק המעבר ב-1951. שר המשפטים, פנחס רוזן, שהציג את הצעת החוק בקריאה הראשונה ציין כי "הממשלה הודיעה, בזמן התייצבותה לפני הכנסת, שבדעתה למנות סגני שרים שלא יהיו חברי הממשלה, ולא יטלו מאומה מאחריותם של השרים, אלא יהיו עוזרים לשרים, בעיקר בעבודתם הפרלמנטרית". נוסחו של הסעיף בחוק המעבר קבע כי "סגן שר יפעל, במשרד ובכנסת, בשם חבר הממשלה שמינה אותו, במסגרת העניינים שהוקצו, והסמכויות שהוענקו לו על ידי אותו חבר הממשלה". חודש וחצי לאחר כניסתו לתוקף של התיקון בחוק המעבר, מונה סגן השר הראשון, ראובן שרי, במשרד התחבורה.
כשנחקק חוק יסוד: הממשלה ב-1968, נקבע בו מעמדו של סגן השר, במקום הסעיפים בחוק המעבר. סעיף 35 בחוק יסוד זה קבע כי "סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו השר". ההבדל המשמעותי בין הסעיפים הוא שהשר אינו יכול עוד להאציל מסמכויותיו הסטטוטוריות לסגנו, אלא רק להעביר לו את האחריות על עניינים שונים. בית המשפט העליון עמד על כך בבג"ץ ביטון, בו קבע כי סעיף בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין אגודת ישראל, שקבע כי סגן שר העבודה והרווחה מטעם האחרונה יפעל במשרד כ"שר לכל דבר", בטל, מאחר שהוא עומד בניגוד להוראות חוק היסוד.
מידע רנדומלי על הביטוי "יצחק כהן":
יצחק (איציק) כהן (נולד ב-2 באוקטובר 1951) הוא חבר הכנסת מסיעת ש"ס ומכהן כסגן שר במשרד האוצר. בעבר היה ממונה על שירותי הדת מטעם הממשלה, במשך 3 קדנציות וכן כיהן כסגן שר האוצר. בקדנציה הראשונה תיפקד כשר דתות לכל דבר ועניין, בקדנציה השנייה כיהן כשר במשרד ראש הממשלה הממונה על שירותי הדת והחל מ-2008 נשא בתואר שר לשירותי דת.
נולד בב' בתשרי ה'תשי"ב באשקלון, שבה הוא מתגורר עד היום, ליוסף ומנטינה כהן, ילידי לוב. את שירותו הצבאי, שירות חובה וקבע, עשה בחיל האוויר בתפקיד מקצועי.
כיהן כחבר מועצת העיר אשקלון במשך שתי קדנציות וחצי, וכן כמרכז "מעיין החינוך התורני" (מוסדות החינוך של תנועת ש"ס).
בשנת 1996 נבחר לכנסת מטעם סיעת ש"ס, והוא מכהן בה עד היום. בכנסת ה-15 כיהן בממשלת ברק כשר הדתות (עד פרישת ש"ס מהקואליציה ב-11 ביולי 2000), ובממשלת שרון הראשונה כסגן שר האוצר (מ-2 במאי 2001).
עם הקמת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה כהן לתפקיד שר לענייני דתות במשרד ראש הממשלה. מאז היבחרו פעלה מפלגת ש"ס להקמתו מחדש של משרד הדתות, ואכן ב-14 בינואר 2008, עם הקמתו וחידוש עצמאותו של המשרד לשירותי דת, מונה לעמוד בראשו.
מידע רנדומלי על הביטוי "יצחק סבן":
(14 במאי 1948)
יִשְׂרָאֵל (מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) (בערבית: دولة إسرائيل; תעתיק: דַולַת אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, לחופי הים התיכון, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה ב-ה' באייר ה'תש"ח, שנת 1948, ובעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית. רוב אזרחי ישראל הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20%, מרביתו מוסלמי), לצד קבוצות מיעוט אחרות.
ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם "הגדה המערבית"), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.
בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ועל כן כל השגרירויות הזרות בישראל ממוקמות בגוש דן ובפרט בתל אביב, הבירה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, אשר מוכרת על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות רבות כבירה בפועל.
מידע רנדומלי על הביטוי "משולם נהרי":
שר בלי תיק הוא שר בממשלה שאינו עומד בראש משרד ממשלתי כלשהו, אך יכול להיות ממונה על טיפול בנושאים מוגדרים (כגון ענייני מיעוטים, שירותים חשאיים וכדומה). ככל שר, זכאי גם שר בלי תיק להשתתף בישיבות הממשלה וקולו נספר בהצבעות כקול שווה לזה של יתר השרים.
לרוב מינוי שר ללא תיק מתבצע על מנת שראש הממשלה יוכל לקיים קואליציה רחבה המאפשרת משילות והפחתת לחצים ושסעים. במדינות שונות מוסד שר בלי תיק משמש לפתרון סוגיות שונות, לדוגמה בהולנד, אחד השיקולים העומדים בבסיס צירופם לממשלה של שרים ללא תיק הוא הצורך ביצירת איזונים פוליטיים בין המפלגות השונות המרכיבות את הקואליציה.
ישנם מודלים תאורטיים שבעזרתם ניתן לעמוד על ההיגיון העומד מאחורי מינוי שר ללא תיק דוגמת הדמוקרטיה ההסדרית של החוקר ארנד ליפהרט. עם זאת, מינויים של שרים בלי תיק סופגים בדרך כלל ביקורת ציבורית רבה, בטענה לבזבוז כספי ציבור למימון תפקידים מיותרים.
במדינות שבהן אין ממשל המבוסס על קואליציה, דוגמת ארצות הברית, לרוב לא ימצא תפקיד שר בלי תיק משום שבמדינות מסוג זה הממשלה או הקבינט מתפקדים בעיקר כגוף מייעץ ועל כן אין טעם במינוי שר ללא תיק שלגביו הוא מייעץ.
מידע רנדומלי על הביטוי "נסים דהן":
משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. משרד זה אחראי על נושא הבריאות בישראל, ובכלל זה:
משרד הבריאות הוא המחזיק והמפעיל של בתי החולים הגדולים במדינה, ותקציבו הוא התקציב השלישי בגודלו בממשלה (לאחר משרד הביטחון ומשרד החינוך). למרות זאת, משרד הבריאות אינו נחשב כמשרד בעל עוצמה בתוך הממשלה, עקב ריבוי הבעיות וחוסר יכולת ממשית לעריכת שינויים משמעותיים וברי-מדידה בזמן קצר, בתחום הבריאות. תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. בדרך כלל התמנה המנכ"ל מבין מנהלי בתי החולים הממשלתיים, או קציני רפואה ראשיים לשעבר, אך בתחילת המאה ה-21 הפך התפקיד לפחות אטרקטיבי, ונוצר קושי למצוא מועמדים מתאימים המעוניינים בתפקיד.
בשנת 2015, הכריז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (שבהמשך הכהונה מונה לשר הבריאות), זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו, כי ימנה את משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל המשרד. בר סימן טוב היה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר וכן הנספח הכלכלי בשגרירות בוושינגטון, אבל לא רופא, ומעולם לא עסק ברפואה. זו הפעם הראשונה שמונה מנכ"ל למשרד שלא בא מעולם הרפואה, והצעד ספג ביקורת מיושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל, ליאוניד אידלמן. ליצמן, מנגד, זקף זאת לזכותו. הממשלה אישרה את המינוי ב-7 ביוני 2015.
מידע רנדומלי על הביטוי "נסים זאב":
(14 במאי 1948)
יִשְׂרָאֵל (מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) (בערבית: دولة إسرائيل; תעתיק: דַולַת אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, לחופי הים התיכון, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה ב-ה' באייר ה'תש"ח, שנת 1948, ובעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית. רוב אזרחי ישראל הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20%, מרביתו מוסלמי), לצד קבוצות מיעוט אחרות.
ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם "הגדה המערבית"), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.
בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ועל כן כל השגרירויות הזרות בישראל ממוקמות בגוש דן ובפרט בתל אביב, הבירה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, אשר מוכרת על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות רבות כבירה בפועל.
מידע רנדומלי על הביטוי "עופר חוגי":
(14 במאי 1948)
יִשְׂרָאֵל (מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) (בערבית: دولة إسرائيل; תעתיק: דַולַת אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, לחופי הים התיכון, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה ב-ה' באייר ה'תש"ח, שנת 1948, ובעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית. רוב אזרחי ישראל הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20%, מרביתו מוסלמי), לצד קבוצות מיעוט אחרות.
ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם "הגדה המערבית"), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.
בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ועל כן כל השגרירויות הזרות בישראל ממוקמות בגוש דן ובפרט בתל אביב, הבירה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, אשר מוכרת על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות רבות כבירה בפועל.
מידע רנדומלי על הביטוי "פנחס צברי":
(14 במאי 1948)
יִשְׂרָאֵל (מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) (בערבית: دولة إسرائيل; תעתיק: דַולַת אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, לחופי הים התיכון, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה ב-ה' באייר ה'תש"ח, שנת 1948, ובעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית. רוב אזרחי ישראל הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20%, מרביתו מוסלמי), לצד קבוצות מיעוט אחרות.
ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם "הגדה המערבית"), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.
בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ועל כן כל השגרירויות הזרות בישראל ממוקמות בגוש דן ובפרט בתל אביב, הבירה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, אשר מוכרת על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות רבות כבירה בפועל.
מידע רנדומלי על הביטוי "רחמים מלול":
(14 במאי 1948)
יִשְׂרָאֵל (מְדִינַת יִשְׂרָאֵל) (בערבית: دولة إسرائيل; תעתיק: דַולַת אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, לחופי הים התיכון, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה ב-ה' באייר ה'תש"ח, שנת 1948, ובעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית. רוב אזרחי ישראל הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20%, מרביתו מוסלמי), לצד קבוצות מיעוט אחרות.
ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, הנמצאת בשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון (המכונים גם "הגדה המערבית"), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת רמת הגולן בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות חוק רמת הגולן), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות.
בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ועל כן כל השגרירויות הזרות בישראל ממוקמות בגוש דן ובפרט בתל אביב, הבירה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל, אשר מוכרת על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות רבות כבירה בפועל.