שיר של אתי אנקרי

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שיר של אתי אנקרי.
זוהי הגדרה בת 16 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: מלך, אשבו, והים, געגוע, טיפשה, משאלה, ניסים, האישה, הציפור, מלאכים, כיסופים, מלכויות, נוסטלגיה, אני עף, אף פעם, בכל ליבי, בעיניך השחורות, ברוך השם, גלגלי המים, דמעות חמות, הניגון שלך, ואני אשיר, טול עומרי, יד ענוגה, יציאת מצרים, כוכבי בוקר, עד מתי, עוד מעט, את מקודשת לי, חפש טעם לחיים, טיפה בים שלך, עוד יום שקט, עוד לא נרגע בינינו, על כל אלה, קול מן השמיים, קח אותי כך, קצת אחרי כולם, קראת לי אסתר.

מידע רנדומלי על הביטוי "מלך":

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן.

הקיסר (בגעז: ንጉሠ ነገሥት; מילולית: נגוסה נגסת; עברית: מלך המלכים) היה השליט היחיד של אתיופיה מהקמתה ועד למהפכה האתיופית. בידי הקיסר היו כל סמכויות החקיקה, הביצוע והשיפוט.

התואר מלך המלכים השווה לתואר קיסר מקורו עוד בארם נהריים ובתרבויות השמיות של המזרח התיכון הקדום, הפעם הראשונה שתואר זה שומש על ידי שליטי אתיופיה היה במאה השנייה לספירה על ידי המלך האקסומי סאמבראוטאס. התואר "מלך" (געז: ንጉሥ, תעתיק: "נגוס") בקיסרות אקסום החל ללבוש צורה מקומית ובכל מחוז היה מלך מקומי ששלט עליה והמחוז שלו נקראה "ממלכה" כך שמעל מלך זה היה מלך נוסף מעין "המלך של המלכים". דבר נוסף שהיה בהיסטוריה המודרנית של אתיופיה היה כאשר מונתה קיסרית והתואר שלה בגעז שונה ל"מלכת המלכים" ("נגסתה נגסת").

על מנת לרשת את כתר הקיסרות היה האדם צריך להיות קרוב משפחה של הקיסר המנוח. באתיופיה היה גם מקובל להכתיר קיסרים שהיו קרובים למנוח גם מצד אמו ואפילו להכתיר אישה לקיסרית. מנהג זה תרם למאבקי הכוחות על הכתר, בעיה שנפתרה באמצעות כליאת היורשים האפשריים במבצר הררי מבודד, כדי להקטין את הסיכון להפיכה.

מלך בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "געגוע":

געגועים הביתה, הם רגשות של מצוקה או צער, הנובעים מהריחוק הפיסי מהסביבה הביתית או ממקום בעל ערך רגשי. הגעגועים מלווים לעתים בתחושות חרדה ודיכאון. תסמינים אלו יכולים להיות מתונים, אך גם חמורים.

התסמינים של געגועים הביתה יכולים להיות רגשיים, קוגניטיבים או פיזיים. במקרים קשים אף מתפתחות בעיות בריאותיות. ניתן לתאר את התחושה כרצון או ערגה לשוב הביתה ולסביבתם המוכרת. הרגשתם יכולה להיות עצב עמוק, דיכאון, תסכול, כעס או חוסר תקווה. כאשר מופיעים תסמינים של סומטיזציה, התלונות יהיו דומות למצב דחק, כגון התכווצות שרירים, כיבים, שלשול, כאבי ראש, הקאה, בכי וכו'.

פסיכולוגים גורסים כי הדרך הטובה ביותר למניעת געגועים הביתה היא להתאמן בריחוק מהבית. ניסיון מוקדם עוזר לפתח את יכולת ההתמודדות[דרוש מקור].

אחרי שהתרחקו מהבית, אנשים מדווחים שהדרכים היעילות ביותר להתמודדות הן[דרוש מקור]:

ראו גם: מצב רוח • אפקט

געגוע בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "משאלה":

כשל לוגי הוא שגיאה שמקורה במהלך טיעון לוגי, שאינה תלויה בנכונותן של ההנחות עליהן הוא מבוסס. כאשר קיים כשל בטיעון, הוא נחשב לא-תקף. קיום כשל לוגי בטיעון אין משמעותו בהכרח שהנחות הטיעון או מסקנותיו שגויות; ייתכן ששתי ההנחות נכונות, אך הטיעון אינו תקף משום שהמסקנה שלו אינה נובעת מהנחות היסוד שלו בהתבסס על הכלי הלוגי בו משתמשים.

טיעון יכול להיות בעל כשל לוגי אף אם הטיעון אינו לוגי טהור. לדוגמה, טיעון שאינו מיישם נכונה את עקרונות הסבירות או הסיבתיות יכול להיות טיעון שהוא שגגה לוגית או כולל כשל לוגי.

זיהוי כשלים לוגיים עשוי להיות קשה לעתים, משום שאנשים העושים שימוש בטיעון הכולל כשל לוגי משתמשים לעתים קרובות בתחבולות שונות, חלקן מודעות וחלקן מובנות בכשל עצמו, כדי להסתיר את הכשל. התחבולות הנפוצות ביותר הן שימוש ברטוריקה, פנייה אל הרגש או אל חולשות פסיכולוגיות או חשיבתיות.

במובן הצר של המונח, כשל לוגי הוא יישום שגוי של עקרון לוגי תקף, או יישום של כללים שאינם קיימים. לדוגמה:

הכשל הלוגי כאן גלוי לעין: הקבוצה "חלק" בטיעון הראשון ובטיעון השני משמש כמזהה של אותה קבוצה, אף שאין שום איתות (לדוגמה, שימוש ב"אותו חלק" במקום "חלק" בטיעון השני) שכך הדבר. כדי להבהיר את הכשל ולסלק מסיחים שמטרתם לבלבל, ניתן להציב את הטיעון שוב, תוך שימוש במונחים אחרים. לדוגמה:

משאלה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ניסים":

אורן נסים (נולד ב-4 בנובמבר 1976) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ.

בצעירותו שיחק נסים בקבוצת הנוער של הפועל צפרירים חולון, ובעונת 1996/1997 ערך את הופעת הבכורה בקבוצת הבוגרים. בעונה זו ירד עם הקבוצה לליגת המשנה, ובעונה העוקבת חזר לליגה הבכירה. בעונת 1998/1999 עבר להפועל חיפה, וזכה עמה באליפות המדינה בעונתו הראשונה, תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן. בעונה זו כבש 11 שערים, ביניהם השער שהקנה להפועל חיפה את הזכייה באליפות, בניצחון 2-3 מול מכבי תל אביב. בשנת 2001 זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו. בעונת 2001/2002 ירד עם הקבוצה לליגה הלאומית.

לאחר הירידה עבר נסים לבני יהודה תל אביב ולאחר חצי שנה עבר למועדון ספורט אשדוד. בעונת 2003/2004 עבר למכבי אחי נצרת ולאחר חצי עונה חזר למ.ס אשדוד. בעונת 2004/2005 עבר לשחק בשורות מכבי נתניה מהליגה הלאומית ובה זכה בתואר מלך השערים של הליגה. עם המועדון הצליח להעפיל לליגת העל דרך המקום השני וזכה עמו בגביע הטוטו של הלאומית.

בעונת 2005/2006 עבר נסים להפועל כפר סבא, שם עלה בעיקר כחלוץ מהספסל, ולאחר שנתיים במועדון עבר להפועל באר שבע כחלק ממסע הרכש של אלונה ברקת. בקיץ 2009 עבר ניסים להפועל רמת השרון, ושם שיחק שנתיים וחצי, הבקיע 29 שערי ליגה במדי הקבוצה והיה שותף להעפלתה לליגת העל. בחלון ההעברות של ינואר 2012 עבר להפועל רמת גן ועזר לה להעפיל לליגת העל. בעונה זו כבש 9 שערים. ב-9 ביולי 2012 חתם בשורות מכבי יבנה. בעונה זו כבש 15 שערים בכל המסגרות.

ניסים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "האישה":

דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 29 הדפים הבאים, מתוך 29 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

האישה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כיסופים":

דף קטגוריה זה כולל את 14 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 14 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 269 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

כיסופים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "נוסטלגיה":

פרזנטיזם הוא כשל לוגי המתרחש כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה בעבר היו דומים מאוד או זהים לאלו הקיימים היום, או כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה במקום אחד זהים לאלו הקיימים במקום אחר. כאשר פרזנטיזם מתייחס לאירוע בעבר, הוא כולל ברוב המקרים גם אנכרוניזם היסטורי. בשני המקרים, קיימת כאן גם הטיה קוגניטיבית.

פרזנטיזם נובע מיכולתם המוגבלת של בני אדם להבין את מצבם של בני אדם אחרים או להזדהות עמם. המערכת המסוימת של ערכים מוסריים, תנאים חומריים וידע של נשואי הדיון מומרת לפיכך בזו של זה שדן בהם ומונח, במובלע, כי מערכת זו היא שהתקיימה מאז ומתמיד.

מקרים של פרזנטיזם ניתן למצוא כמעט בכל סרט, ספר או מחזה העוסקים באירועים היסטוריים. לעתים קרובות, מובלעת ביצירה ההנחה כי ההבדל בין התקופות מתמצה בטכנולוגיה, בגדים וכלים שונים, אך התנהגותם של בני אדם זה אל זה וערכיהם המוסריים היו דומים לאלו של יוצרי הסרט, הספר או המחזה.

פרזנטיזם קיים גם כאשר מתייחסים לחייהם של אנשים אחרים במקום אחר. לדוגמה, כמעט כל סרטי המדע הבדיוני העוסקים בחוצנים מניחים כי עולם הערכים שלהם זהה או קרוב לזה של בני האדם, בשינויים קלים.

נוסטלגיה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ברוך השם":

דף קטגוריה זה כולל את 7 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 7 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 47 הדפים הבאים, מתוך 47 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

ברוך השם בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יד ענוגה":

"יד ענוגה" (1975–1978) הוא מיצב מאת האמן הישראלי משה גרשוני.

העבודה הוצגה לראשונה בתערוכה קבוצתית גדולה בשם "אמן–חברה–אמן" שהתקיימה במוזיאון תל אביב לאמנות. התצוגה במוזיאון כללה הגדלה של כתבה עיתונאית – "סיפורו של יוסף זיאד כפי שסופר לד"ר לרוי פריזן" המתארת התעללות והשפלה שעבר יוסף זיאד, פלסטיני מחברון, בידי חיילי צה"ל. לצד הכתבה הונח שולחן ועליו רשמקול ובו קלטת שבה שר גרשוני את שירו של זלמן שניאור "יד ענוגה". ההקלטה שודרה אחת לשעה בעזרת רמקול אשר הונח על גגו של המוזיאון.

לתצוגת העבודה במוזיאון קדמה שורה של עבודות הכנה אשר הוצגו באירועים שונים. כבר בשנת 1971 יצר גרשוני רישום שבו מופיע שם השיר על גבי דף מפנקס, כחלק מסדרה של עבודות העוסקות בזיכרון האישי של האמן. בשנת 1975 הושמעה הקלטת השיר מראש גג מוזיאון ישראל בירושלים בתערוכה "סדנה פתוחה", ובשנה שלאחר מכן בבית האמנים בתל אביב.

השיר "יד ענוגה", שהתפרסם בפי הזמר יוסף שפינדל בשנות השלושים של המאה ה-20, שילב שיר אהבה נוגה עם מנגינה בדווית, באופן הדומה לשירים רבים מאותה תקופה. השיר זכה לביצוע מחודש בשנות החמישים בידי אילקה רווה במועדון החמאם ביפו.

יד ענוגה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יציאת מצרים":

פפירוס הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס. השימוש הידוע הראשון בנייר פפירוס נעשה במצרים העתיקה, עוד בימי השושלת הראשונה של מצרים ואולי אף לפני-כן. נעשה שימוש בפפירוס בכל אזור המזרח התיכון, כמו גם ביבשת אירופה ובדרום-מערב אסיה.

גליונות פפירוס יוצרו מגזע הגומא. ראשית מסירים את הקליפה החיצונית, ולאחר-מכן פורסים את תוכן הגזע לרצועות דקות באורך 40 ס"מ בערך. מניחים את הרצועות זו לצד זו על משטח קשה, כששוליהן חופפים קמעה, ואז מניחים שכבה שנייה בזווית של 90 מעלות לראשונה. ייתכן כי לפני-כן נטבלו הרצועות במים עד להתחלת רקב, אולם הדבר אינו ודאי. בעודן לחות, שתי השכבות נלחצות זו לזו עד שהן הופכות לגיליון יחיד, וגיליון זה מיובש בלחץ. לאחר הייבוש לוטש הגיליון בעזרת חפץ מעוגל כלשהו (אולי אבן).

במקור השימוש בפפירוס היה ליצירת מגילות, אולם בהמשך גילו היוונים כיצד לכרוך גליונות לספרים.

באקלים יבש כמו זה של מצרים, הפפירוס יציב, ונשמר בצורה טובה יחסית. אולם אחסון בתנאי לחות מוביל לרקב המשמיד את הגליונות. פפירוסים מיובאים, שהיו נפוצים בעבר ביוון ובאיטליה, התקלקלו עד שלא ניתן לשחזרם, אולם במצרים עדיין מתגלים מדי פעם גליונות פפירוס חדשים בחפירות ארכאולוגיות.

יציאת מצרים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "עוד מעט":

כשחיכיתי לך על הספסל הוא פזמון אשר נכתב, הולחן ובוצע בידי אהוד בנאי והוא האחרון במספר באלבום "עוד מעט". השיר מספר על מפגש בין הדובר לנמענת לא ידועה, בשנת 1982, ומוזכרות שם שיירות הצבא שנסעו בדרכם ללבנון, ככל הנראה לקראת מבצע שלום הגליל.

השיר מספר שבשנת 1982 התרחשו שבעה ליקויי חמה ולבנה, אירוע אסטרונומי נדיר, שעל פי העובדות שבשיר מתרחש אחת לשמונה-עשרה שנה. בסוף השיר מבקש הדובר מהנמענת להביט לשמיים בשנת 2000, שמונה-עשרה שנים לאחר אותו מפגש ראשון, ולחפש את אותם שבעת הליקויים.

שבעה ליקויים בשנה הם אכן אירוע נדיר, שמתרחש רק ב-3.2% מהשנים, כלומר בממוצע אחת לכ-32 שנה. האירוע הזה נדיר במיוחד, בשל העובדה שליקויי מאורות מתרחשים בשתי עונות בשנה (אחת ל-173 ימים) שנמשכות 37 ימים כל אחת. בכל עונה כזאת מתרחש לפחות ליקוי שמש אחד וליקוי ירח אחד. בגלל שזמן הקפת הירח את כדור הארץ הוא 29 ימים, פעם ב-3.5 שנים מתווסף ליקוי לאחת העונות, וכך מתרחשים 5 ליקויים בשנה אחת.

לעומת זאת, מאחר שהפרש הזמן בין שתי עונות הליקויים קצר מחצי שנה, פעם ב-4.5 שנים מתקיימות שלוש עונות, ואז מספר הליקויים בשנה עולה ל-6.

עוד מעט בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "על כל אלה":

קטגוריה זו מכילה ערכים על שירים שנכתבו או יצאו לראשונה במהלך שנת 1981.

→  1980 · 1981 · 1982 · 1983 · 1984 · 1985 · 1986 · 1987 · 1988 · 1989  ←

דף קטגוריה זה כולל את 6 הדפים הבאים, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

על כל אלה בויקיפדיה