שדרן וקריין ישראלי בעבר

שדרן וקריין ישראלי בעבר
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: שדרן וקריין ישראלי בעבר .
זוהי הגדרה בת 24 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: עמק פרי.

מידע רנדומלי על הביטוי "עמק פרי":

אוּרי קיסרי (19 בינואר 1901 – 10 בינואר 1979) היה עיתונאי ואיש תרבות ישראלי, עורכו הראשון של "העולם הזה".

קיסרי נולד בשם שמואל קייזרמן בשנת 1901 ביפו למרים ונתן קייזרמן. הוא למד בגימנסיה הרצליה ולאחר מכן בבית הספר הריאלי בחיפה.

בשנים 1924–1926 שהה קיסרי בפריז, ממנה שלח מאמרים לעיתונים "דבר" ו"הארץ", ולאחר מכן המשיך לכתוב באופן קבוע ב"הארץ". בשנים 1928–1930 שימש ככתב העיתון "דואר היום" בפריז. באותה תקופה יזם פגישה עם אלפרד דרייפוס וניסה לראיינו ללא הצלחה, אך הכתבה זכתה להדים רבים גם שנים רבות לאחר מכן. עם שובו עבר לכתוב בעיתון "ידיעות אחרונות", ובשנת 1948, כאשר פרש עורכו עזריאל קרליבך יחד עם בכירי העיתון והקים את "מעריב", נלווה אליו גם קיסרי והמשיך לכתוב ב"מעריב" וב"הארץ" עד למותו.

במקביל לעבודתו בעיתונות היומית יסד בשנת 1937 את השבועון "העולם הזה" (אשר מאז היווסדו ועד 1946 נשא את השם "תשע בערב"). השבועון בעריכת קיסרי היה שופע צילומים, עסק רבות בענייני תרבות, אמנות ואופנה ובצד הקל והמבדר של החיים ונשא את חותם תרבות צרפת שקיסרי היה מאוהדיה. בשנת 1950 נרכש השבועון על ידי אורי אבנרי ושלום כהן, שינה כליל את צביונו והפך להיות לביטאון פוליטי אנטי-ממסדי.

עמק פרי בויקיפדיה