סוג של ירק מאכל, ירק מאכל
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: סוג של ירק מאכל, ירק מאכל.
זוהי הגדרה בת 25 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: בצל גזר חסה לוף לפת סלק רשד תרד, במיה בטטה דלעת חציל כרוב סלרי צנון פלפל, אפונה קישוא, ואסאבי כרובית מלפפון עגבניה צנונית שעועית, אספרגוס, ארטישוק, , כרוב אדום כרוב סיני עגבניית שרי תירס גמדי .
מידע רנדומלי על הביטוי "אספרגוס":
ירון שלו (נולד ב-1982) הוא שף ישראלי.
ירון שלו גדל בירושלים. הוריו התגרשו כשהיה ילד. מגיל צעיר אהב לבשל ולקרוא ספרי בישול. בגיל 12 עזב את הלימודים ועבד כעוזר לשף שלום קדוש במסעדת "פרה על הגג" בירושלים. בגיל 13 התחיל לעבוד ב"ארקדיה" של עזרא קדם ותמר בליי, שם עבד ארבע שנים. בזמנו הפנוי נהג לנסוע עם סבתו נעמי לסעוד בטובות שבמסעדות צרפת, איטליה ולטובות שבמסעדות תל אביב כמו ’מול ים’, ’קרן’ ו’רושפלד’. בהיותו בן 17 עבד חצי שנה בשתי מסעדות בנות שני כוכבים במדריך מישלן האדום: "מישל רוסטאן" ו"אפיסיוס" של השף ז'אן פייר ויגאטיו. אחר כך שב לתל אביב ועבד במסעדת 'יונתן רושפלד'.
בשלב הבא עבד ארבע וחצי שנים כסגן-שף במסעדת "רפאל" של רפי כהן. חצי שנה אחרי שעזב את מסעדת "רפאל" נכנס למסעדת "טוטו", שנפתחה בשנת 2006 – במקום השף מנה שטרום.
בשנת 2007 נבחר ירון שלו על ידי 200 מומחי קולינאריה כשף המבטיח של השנה במשאל שערך המגזין "גורמה".
המגזין "דרך האוכל" בחר בירון שלו לשף השביעי בטיבו בישראל לשנת 2008.
אתר מפה בחר במסעדת "טוטו" למסעדה השלישית בטיבה בישראל לשנת 2010.
מידע רנדומלי על הביטוי "ארטישוק":
בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". נחשב לאחד החשובים שבמדרשי האמוראים.
זהו כנראה מדרש האגדה הראשון שנערך. לדעת חוקרים אחדים נתחבר עיקר המדרש בזמן האמוראים בסמוך ליצירתו של מדרש דומה – ויקרא רבה, וקראו לו "רבה" להבדילו מן המוקדם ממנו. פירוש השם "רבה" הוא "גדול" בארמית. בראשית רבה הוא רחב היקף, וכולל דרשות שנאמרו כפי הנראה בציבור. רוב הדרשות מתקשרות לפסוקים מספר בראשית. המדרש מוצא בטקסט של המקרא דברים שאינם משתמעים ממנו במפורש. לדעתו של הדרשן מסתתרות בכתוב כל מיני השקפות ואמירות. המדרשים כוללים סיפורים, משלים וחידודים לשוניים, שלא כולם מובנים או הגיוניים בעינינו במבט ראשון. דרשות רבות צופנות העמקה מושגית ותחכום טקסטואלי ברמה גבוהה מאוד, המגלות לעתים סימנים של כתיבה איזוטרית ממש, ומסתבר שקהל היעד שלהן היה שכבת תלמידי החכמים, והן לא נועדו להרצאות ציבוריות. מופעיות גם דרשות עממיות יותר אשר ייתכן כי במקור נאמרו בשבתות לפני הציבור בבתי כנסת בעל-פה, ורק אחר-כך הועלו על הכתב.
הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא ארמית גלילית כלשון התלמוד הירושלמי. בטקסט משולבות מילים יווניות ולטיניות. בראשית רבה הוא מדרש אגדה, ושונה בסגנונו ובסידורו ממדרשי הלכה ליתר חלקי התורה כגון הספרא והספרי, המכילים דרשות בעיקר בנושאים הלכתיים. בבראשית רבה מצויות אגדות ובאורים קדומים על הסיפורים ועל דברי הימים, והוא דורש כמעט כל פסוק.