מעממי כנען
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: חיוי, פריזי, יבוסי, פלישתים, אמורי.
מידע רנדומלי על הביטוי "חיוי":
שמואל אחיטוב (נולד ב-1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון. חתן פרס ישראל לחקר המקרא.
שמואל אחיטוב נולד בתל אביב ולמד בתלמוד תורה בראשון לציון. עשה את לימודיו התיכוניים בבית הספר תיכון עירוני ד' בתל אביב ובמדרשיית נועם בפרדס חנה. בשנת תשי"ח החל ללמוד היסטוריה של עם ישראל ומקרא באוניברסיטה העברית. נושא עבודת התזה שלו לתואר המוסמך, אותה עשה תחת הנחייתם של הפרופסורים אברהם מלמט ובנימין מזר, היה "קווים לכלכלת כנען בתקופה הכנענית המאוחרת על-פי תעודות מצריות". הוא קיבל את תואר הדוקטור בשנת תשל"ט 1979. נושא הדיסרטציה שלו היה "הרשימות הטופוגרפיות המצריות בזיקתן לתולדות ארץ-ישראל בתקופת המקרא".
עוד בזמן לימודי התואר השני החל שמואל אחיטוב לעבוד באנציקלופדיה המקראית, תחילה ככותב ערכים, בשנת תשכ"ד התמנה למזכיר המערכת ואחר כך היה העורך המרכז של האנציקלופדיה. לאחר השלמת מפעל האנציקלופדיה ייסד סדרת ספרים בחקר המקרא בשם "ספריית האנציקלופדיה המקראית". אחיטוב כתב והוציא לאור בצוותא עם משה גרינברג את "מקרא לישראל", שהוא פירוש מדעי למקרא בעברית.
שמואל אחיטוב מלמד במחלקה למקרא ולמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת תשל"ד וכיהן בתפקיד ראש המחלקה. בשנת תשל"ד הקים את הוצאת הספרים של האוניברסיטה, אותה ניהל עד 1989. אחיטוב הוציא מחדש את סדרת הספרים "באר-שבע", היוצאת מטעם המחלקה למקרא ולמזרח הקדום ובמסגרת זו יצאו עד 2011 תשעה עשר כותרים, שהאחרון מביניהם (כרך י"ט) מתעד דברי כינוס לכבודו לרגל פרישתו.
מידע רנדומלי על הביטוי "פריזי":
הקטגוריה כוללת עמים המוזכרים במקרא וכן קבוצות אוכלוסייה ששמם מופיע במקורות ארכאולוגיים והתגוררו בכנען
דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 17 הדפים הבאים, מתוך 17 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "יבוסי":
שער הקהילה > תחזוקה > ערכים הדרושים שכתוב בנושא יהדות
קטגוריה זו מרכזת ערכים הדורשים שכתוב בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות:
אירופה · אפריקה · אמריקה · אסיה · מדינות אוקיאניה · מדינות המזרח התיכון · היסטוריה · מחשוב · יהדות · דתות · אישים · אמנות · אוכל · קולנוע וטלוויזיה · תרבות פופולרית · ספרות · מדעי הטבע · מדעי החברה · מדעי הרוח · מדע וטכנולוגיה · ישראל · צבא וביטחון · ספורט · מוזיקה · בריאות · פורטלים
דף קטגוריה זה כולל את 118 הדפים הבאים, מתוך 118 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "פלישתים":
תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות – שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו.
התל התגלה באקראי כאשר בשנות ה-40 נמצאו על פני הקרקע במקום שני אוסטרקונים כתובים עברית מתקופת בית הראשון. שני האוסטרקונים היו תעודות משלוח, האחת מאזכרת משקל שלושים שקל זהב אופיר הנשלח לבית חורון ועל השני אלף ומאה יחידות של שמן הנשלחות למלך. הכתובת השנייה הייתה חתומה, אך כל שהשתמר משם השולח הן האותיות "חיהו". באוקטובר 1948 החל החוקר בנימין מייזלר מהאוניברסיטה העברית לחקור את התל. הוא עמד בראשה של משלחת מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומוזיאון תל אביב, וזו הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת ישראל לאחר קבלת עצמאותה. החפירות נמשכו בשנים 1950, 1951 וב-1959. חפירות נוספות התקיימו בין השנים 1971-1974 ובין 1982 ועד ראשית שנות ה-90, בראשותו של עמיחי מזר ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום.
מידע רנדומלי על הביטוי "אמורי":
הָאֶמוֹרִי (או אָמוּרוּ) הוא עם שמי ששכן ממערב לנהר פרת, החל מחציו השני של האלף השלישי לפנה"ס. נזכר גם במקרא כאחד מעמי כנען שנכבשו על ידי שבטי ישראל, ובהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא האמורי. ואילו מחוץ למקרא, השימוש במונח אמורו אינו קבוע; הוא יכול לציין שבטים שמיים מערביים, או שבטים שמיים מזרחיים, לעתים משמש כמונח גאוגרפי מדיני המציין ממלכות שונות בסוריה ובארץ ישראל.
ספר בראשית מתאר את הגנאלוגיה של האמורי, וקובע כי הם צאצאיו של כנען:
וּכְנַעַן, יָלַד אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת-חֵת: וְאֶת-הַיְבוּסִי, וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת, הַגִּרְגָּשִׁי:
בכתבים השומרים המוקדמים ביותר (מתוארכים ל-2400 לפנה"ס), ארץ האמורי מתייחסת לאזור ממערב לפרת הכולל את אזור סוריה וכנען. במקורות מסופוטמיים, הם מוצגים כעם נוודים ונקשרו בפרט לאזור ג'בל בישרי בסוריה, המכונה גם הר האמורי. בכתבים הם מכונים לעתים 'אמור' או 'אמורו' כשם האל המרכזי שלהם. אל נוסף חשוב שלהם הוא אל הירח, סין.
כנראה בעקבות בצורת במאה ה-22 לפנה"ס, האמורים החלו להגר במאה ה-21 לפנה"ס לכיוון מסופוטמיה. המהגרים הפילו את השושלת השלישית של אור והשתלטו על מספר ממלכות חזקות, ביניהן בבל, תחת פיקודו של חמורבי.