ממלכי צרפת בעבר

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ממלכי צרפת בעבר.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: ז'אן , לואי, אנרי, שארל, רובר, ראול, לותר, אודו, פיליפ , קרלומן, פרנסואה .

מידע רנדומלי על הביטוי "ז'אן ":

ז'אן הראשון (15 בנובמבר 1316 – 20 בנובמבר 1316) (נקרא "ז'אן שנולד לאחר מות אביו". בצרפתית: Jean Ier le Posthume) היה מלך צרפת למשך חמשת ימי חייו.

הוא נולד והומלך ב-15 בנובמבר 1316, בן לשושלת הקפטינגית ובנו של המלך לואי העשירי (נולד לאחר מות אביו) וקלמנס מהונגריה.

ז'אן חי חמישה ימים בלבד. רבים מאמינים שדודו, המלך העתידי פיליפ החמישי, גרם למותו על מנת לרשת את הכתר. ישנם גם המאמינים כי פיליפ חטף את הילד והחליפו בגופה במקומו. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-14 הופיע בפרובנס אדם שטען כי הוא ז'אן הראשון. הוא הושם בכלא מיד, ושם גם סיים את חייו.

ז'אן שלט במשך חמישה ימים כאשר דודו היה עוצר הממלכה, עד מותו ב-20 בנובמבר 1316. הפעוט נקבר בבזיליקת סן דני. דודו, פיליפ החמישי, ירש את הכתר ומלך אחריו.

ז'אן בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אנרי":

אנרי הראשון (צרפתית: Henri Ier; ‏4 במאי 1008 – 4 באוגוסט 1060), בן לשושלת הקאפטינגים, מלך על צרפת מ-1031 עד מותו.

אנרי היה בנם של רובר השני מלך צרפת ושל קונסטנס מארל (973–1032). הוא היה דוכס בורגונדיה מ-1016 עד 1032, כאשר העביר דוכסות זו לרשותו של אחיו רובר. אחרי מותו של איג, אחיו הבכור, הפך אנרי שותף לכתר עם אביו, ונמשח בכנסייה של ריימס ב-14 במאי 1027. ב-1031, אחרי מות אביו, המלך רובר השני, אנרי ירש את הכתר בשם אנרי הראשון. ב-1043 הוא נשא לאישה את מטילדה מפריזייה, בתו של קונראד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך היא נפטרה כעבור שנה. ב-19 במאי 1051 המלך אנרי הראשון נשא לאישה את אן מקייב (1024–1075), בתו של ירוסלב הראשון, נסיך קייב, שילדה לו ארבעה ילדים.

החלטתו של המלך רובר השני לשתף את אנרי בכתר גרמה לזעזועים בממלכה. המלכה קונסטנס הגנה על זכויותיו של רובר, בנה השלישי. לפני מותו של אביהם ב-1031, האחים אנרי ורובר הגיעו להסכמה ביניהם. אך מיד אחרי שאנרי עלה על כס המלכות, היה עליו לעמוד בפני מזימותיה של אמו. היא ארגנה נגדו קבוצה של אצילים שכללה את אודו, דוכס בלואה ושמפנייה. קבוצה זו הצליחה לכבוש את העיר סנס שבצפון בורגונדיה, ולאלץ את אנרי הראשון להימלט אל נחלותיו של רובר, דוכס נורמנדיה שנשאר נאמן למלך. בקיץ של 1032 המלך שם מצור על העיר סנס, שבה התבצרו אחיו רובר והדוכס אודו. במשא ומתן בין הצדדים הלוחמים, ויתר רובר על טענתו לכתר, ובתמורה קיבל את דוכסות בורגונדיה. המלך המשיך במלחמתו נגד אודו, דוכס בלואה ושמפנייה. כדי לבלום את כוחותיו של אודו, המלך כרת ברית עם קונראד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1037 נפטר אודו, אך בניו אטיין ותיבו המשיכו במלחמה. רק ב-1044 הצליח המלך להתגבר עליהם.

אנרי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "שארל":

השושלת הקרולינגית

שארל השני "הקירח" (בצרפתית: Charles II le Chauve) ‏(13 ביוני 823 – 5 באוקטובר 877), בן לשושלת הקארולינגים, מלך על פרנקיה המערבית מ-843 עד מותו.

שארל היה בנם של מלך הפרנקים לואי "החסיד", ושל אשתו השנייה, יהודית מבוואריה. עם לידתו אביו רצה לצרף את שמו לרשימת יורשי האימפריה הרומית הקדושה, אך נתקל בהתנגדותם של בניו מאשתו הראשונה: לותאר, לודוויג (או לואי) ופפין. ב-831, בהיותו בן שמונה שנים בלבד, הכתיר אותו אביו ליורשו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, ולמלך איטליה. ב-833 הביסו שלושת האחים את אביהם, כלאו אותו ואת שארל, ושלחו את יהודית, אמו של שארל, למנזר, אך ב-835 חזר לואי החסיד לכס המלוכה. ב-838, עם מותו של אחיו פפין, שארל הוכתר למלך אקיטן על ידי אביו, אך האצילים בחרו למלך אקיטן את בנו של פפין. ב-840, אחרי מותו של המלך לואי החסיד, פרצה מלחמה על הירושה בין שארל לשני אחיו הנותרים. המלחמה נסתיימה בחוזה ורדן, (אוגוסט 843) שעל פיו חולקה האימפריה בין השלושה.

שארל ירש את ממלכת פרנקיה המערבית בשם שארל השני. ממלכה זו השתרעה על שטח דומה לזה של צרפת של ימינו, בתוספת אזור הגבול עם ספרד עד נהר האברו. לותאר, אחיו הבכור של שארל, ירש את ממלכת פרנקיה התיכונה – רצועה בין הממלכות המערבית והמזרחית, שכללה את פלנדריה, את אזור נהר הריין, את בורגונדיה ואת צפון איטליה, ואחיו לודוויג הגרמני ירש את ממלכת פרנקיה המזרחית (גרמניה כיום). שנות שלטונו הראשונות של המלך שארל הקירח עברו בשקט יחסי, עד מותו של אחיו לותאר ב-855, כאשר החל מאבק על נחלותיו בין שארל ללודוויג הגרמני. ב-858 פלש לודוויג לממלכתו של שארל בפרנקיה המערבית. שארל נמלט לבורגונדיה וזכה בתמיכתם של הבישופים שהתנגדו לשלטונו של לודוויג הגרמני. ב-869 ניסה שארל לכבוש את נחלותיו של לותאר, אך על פי הסכם מירסן (870) נאלץ להתחלק בהן עם לודוויג הגרמני.

שארל בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "רובר":

רוֹבֶר (מאנגלית: Rover, משמעות מילולית: נודד) הוא כלי רכב או רובוט אשר מסוגל לנוע על פני השטח של כוכב לכת או גרם שמים אחר (כגון ירח או אסטרואיד) ונועד לסייע במחקר של אותו גרם שמים. מלבד רכב הנדידה הירחי ששימש ככלי רכב עבור האסטרונאוטים שנחתו על הירח בחלק ממשימות תוכנית אפולו, הרוברים שנבנו מאז ונשלחו למקומות שונים במערכת השמש היו רובוטים ונועדו לחקור אין סיטו את פני השטח של מקומות אלו. מירב הרוברים נשלחו לחקור את הירח ואת מאדים.

לרוברים מספר יתרונות על רכבי חלל אחרים שנשלחים לחקור גרמי שמים. לעומת גשושיות, אשר מקיפות או מבצעות יעף בקרבת גרמי השמים אותן הן חוקרות (כדוגמת הגשושית ניו הורייזונס), רוברים יכולים לבצע ניתוח מיקרוסקופי של דגימות אדמה וסלעים, ויכולים לבצע צילום של פני השטח שאינו מרוחק כמו תצלום לוויין.

גם מול נחתות יש לרובר יתרון, שכן בעוד נחתת מיועדת גם היא לנחות על פני הקרקע, היא אינה יכולה לנוע על פניה ומקורקעת לאזור נחיתתה (כגון הנחתות של תוכנית ויקינג). חלק מהרוברים משוגרים יחד עם נחתת ומשתחררים ממנה לאחר הנחיתה (כדוגמת הרובר "יוטו" הסיני ששוגר לירח יחד עם הנחתת צ'אנג-אה 3). הרובר מסוגל לנוע על פני השטח באופן אוטונומי או בסיוע אנושי מכדור הארץ, אך סיוע זה מוגבל עקב הזמן הרב שלעתים לוקח לאור להגיע מכדור הארץ אל הרובר ובחזרה.

רובר בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ראול":

בכימיה פיזיקלית, חוק ראול קובע שלחץ הגזים הנמצאים בשיווי משקל נוזל-גז עם תערובת אידאלית של נוזלים, הלחץ הכולל שווה לסכום הלחצים החלקיים כפול השבר המולי של הגזים המרכיבים את התערובת. החוק נקרא על שם הכימאי פרנסואה-מארי ראול (François-Marie Raoult) שגילה אותו בשנת 1882.

לדוגמה, עבור תערובת שני גזים:

כאשר:

ראול בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "לותר":

לותר (צרפתית: Lothaire; ‏941 – 2 במרץ 986), בן לשושלת הקארולינגים, מלך על פרנקיה המערבית מ-954 עד מותו.

לותר נולד בעיר לאן שבצפון צרפת, ללואי הרביעי מלך פרנקיה המערבית, מאשתו גרברג מסקסוניה. אחרי מות אביו הוכתר למלך פרנקיה המערבית בכנסיית סנט רמי שבעיר ריימס (12 בנובמבר 954). היות שהיה בן שלוש עשרה שנה בלבד, איג הגדול דוכס הפרנקים ורוזן פריז, שהיה מתנגדו של לואי הרביעי, התמנה לשמש כאפוטרופוס לנחלותיו של המלך הצעיר. לותר נשא לאישה את אמה, בתו של לותאר השני, מלך איטליה, שילדה לו בן בשם לואי שירש את כתרו אחרי מותו.

בתחילת מלכותו היה עסוק במלחמות בוסאלים שלו, ובמיוחד בדוכס נורמנדיה. ב-955 לותר ואיג הגדול כבשו את פואטייה אחרי שהטילו עליה מצור. ב-956 מת איג הגדול, והיות שלותר היה בן חמש עשרה שנה בלבד, דודו מצד אמו, ברונו ארכיבישוף קלן שימש לו כאפוטרופוס. לותר, ששימש כמתווך בין בניו של איג הגדול, איג קאפה ואנרי, העניק לאיג קאפה את התואר רוזן פריז ודוכס הפרנקים, ולאנרי את דוכסות בורגונדיה.

ב-962 מת בלדווין השלישי שהיה רוזן פלנדריה בשיתוף עם אביו ארנולף הראשון. ב-965 עם מות ארנולף הראשון, לותר פלש לפלנדריה וכבש ערים רבות, אבל לבסוף נאלץ לסגת בגלל התנגדות מצד תומכיו של ארנולף השני, דוכס פלנדריה (שהיה נכדו של ארנולף הראשון). אולם, הערים אראס ודואה נשארו בידיו של לותר.

לותר בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אודו":

אודו רוזן פריז (860 – 1 בינואר 898), מלך על פרנקיה המערבית מ-888 עד מותו.

אודו רוזן פריז היה בנו של רובר החזק רוזן אנז'ו. ב-885 כבשו הנורמנים את העיר רואן שבנורמנדיה והתקדמו לעבר פריז דרך הנהר סן בכוח בן 700 ספינות שבהן 30,000 איש. הרוזן אודו, שהיה מושל פריז, ארגן את ההגנה על העיר בעזרת הבישוף גוזלן. הנורמנים צרו על פריז במשך 13 חודשים. אנשי פריז ניסו מדי פעם לתקוף את הפולשים ולהסיר את המצור מעל העיר. לבסוף, המלך שארל השלישי "השמן", במקום לבוא לעזרת העיר, שילם לנורמנים 700 כיכרות כסף תמורת הסכמתם לסגת, ואיפשר להם לשוט דרומה, להגיע לבורגונדיה ולבזוז אותה. הדבר גרם להדחת המלך שארל השלישי בנובמבר 887. בפברואר 888 הוכתר אודו רוזן פריז למלך פרנקיה המערבית בעיר קומפיין שמצפון לפריז.

המלך אודו תקף את הנורמנים ונחל ניצחונות עליהם, אך נתקל בהתנגדותם של אצילים רבי עוצמה שתמכו בתביעתו של שארל, בנו של לואי השני מלך פרנקיה המערבית, לכתר הממלכה. אודו ניסה לזכות בתמיכתו של ארנולף מקרינתיה, מלך פרנקיה המזרחית, אך ב-894 הכריז ארנולף על תמיכתו בשארל. לאחר מאבק שנמשך שלוש שנים נאלץ המלך אודו לבוא בדין ודברים עם שארל, ולמסור לו חבל ארץ מצפון לנהר סן. המלך אודו נפטר ב-1 בינואר 898, ושארל הוכתר למלך פרנקיה המערבית, ומלך בשם שארל השלישי, המכונה "התם".

אודו בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פיליפ ":

הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו (באנגלית: The Prince Philip, Duke of Edinburgh; פיליפ מאונטבטן; נולד בשם הנסיך פיליפוס אנדראו של יוון ודנמרק ב-10 ביוני 1921) הוא בעלה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, ואביו של יורש כס מלכות בריטניה, צ'ארלס, נסיך ויילס.

בנוסף לתפקידיו המלכותיים, הנסיך פיליפ הוא גם פטרון של ארגונים רבים כגון פרס דוכס אדינבורו והקרן העולמית לשימור חיות הבר ונשיא אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אדינבורו. הנסיך מקדיש עצמו במיוחד לשימור איכות הסביבה מאז ביקורו באנטארקטיקה לפני למעלה מיובל שנים, ב-1956.

הנסיך פיליפוס נולד ב-10 ביוני 1921 באי היווני קורפו לנסיך אנדראס ולנסיכה אליס של יוון ודנמרק. הנסיך הוא בן השושלת הגרמנית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג ונכדו של גאורגיוס הראשון מלך יוון. סבתו, הנסיכה ויקטוריה, הייתה נכדתה של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת. בזכות ייחוסו זה מחזיק פיליפ במקום ה-556 בסדר הירושה של הכתר הבריטי. אשתו, המלכה אליזבת' השנייה, היא נכדתו של המלך ג'ורג' החמישי, נכדה של ויקטוריה, ולכן הם למעשה דודנים מדרגה רביעית.

לפיליפ קשר קירבה נוסף לבית המלוכה האנגלי: אבי סבו הוא כריסטיאן התשיעי מלך דנמרק, שהוא גם סב-סבה של המלכה אליזבת.

פיליפ בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פרנסואה ":

פרנסואה הראשון (צרפתית: François Ier; ‏ 12 בספטמבר 1494 – 31 במרץ 1547), בן לשושלת ולואה, ומלך צרפת מ-1515 ועד מותו ב-1547.

פרנסואה נולד בטירת קוניאק ב-12 בספטמבר 1494, לשארל, רוזן אנגולם וללואיז, נסיכת סבויה, בתו של פיליפו השני, דוכס סבויה. פרנסואה היה בן דודו מדרגה שלישית של שארל השמיני ונכד דודו של המלך לואי השנים עשר, שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשת אותו. אחרי מותו של לואי השנים עשר ב-1 בינואר 1515, ירש פרנסואה את כתרו ומלך בשם פרנסואה הראשון. שנה לפני כן נישא פרנסואה לקלוד, בתו של המלך לואי השנים עשר, שילדה לו שבעה ילדים ונפטרה בשנת 1524. בשנת 1530 נישא פרנסואה ללאונור מאוסטריה, בתם של פליפה הראשון, מלך קסטיליה וחואנה, מלכת קסטיליה, אך לא היו לו ילדים ממנה.

המלך פרנסואה הראשון טען לכתר הקיסרות הרומית הקדושה ופתח בסדרת מלחמות באיטליה. בקרב מאריניאנו (13 – 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של דוכס מילאנו מאסימיליאנו ספורצה (בנו של לודוביקו ספורצה) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם הנרי השמיני מלך אנגליה כנגד הקיסר קרל החמישי, וב-1520 התנהל משא ומתן בין שני המלכים בשדה אריג הזהב (ליד העיר קאלה) שהסתיים ללא תוצאות. ב-24 בפברואר 1525 הובס פרנסואה הראשון בקרב פאביה שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח בשבי למדריד. על פי הסכם מדריד (14 בינואר 1526) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו בארצות השפלה ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב-6 במרץ של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר באיון שבדרום מערב צרפת, וב-15 במרץ הגיעו למדריד כבני ערובה למילוי תנאי ההסכם. לאחר שחרורו התכחש פרנסואה הראשון לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי.

פרנסואה בויקיפדיה