מושב בעמק יזרעאל

מושב בעמק יזרעאל
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מושב בעמק יזרעאל.
זוהי הגדרה בת 16 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: נהלל, בלפוריה, תל עדשים .

קצת על נהלל:
נהלל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 75 משקים חקלאיים.

נלקח מויקיפדיה

קצת על בלפוריה:
בלפוריה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור‏, ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה.
המושב הוקם על ידי חברת "קהילת ציון" האמריקאית, שרכשה את האדמה וייעדה אותה לכ-100 חיילים משוחררים‏ אנגלים ואמריקנים מהגדודים 38 ו-39 של הגדודים העבריים. תוכנית החברה הייתה לקיים שנת לימודים ראשונה בה ינוהל המושב על ידי מדריכים חקלאיים בשיתוף המתיישבים והחברה ולאחר תום השנה יוחלט מי מהמתיישבים כשיר להתיישב במקום. למתיישבים יינתן בית וציוד למשק בהלוואה אותה יחזירו במהלך השנים‏. קהילת ציון לא הצליחה לגייס את הסכומים הנדרשים‏ ושיחרור החיילים מהצבא התנהל בעצלתיים כך שרוב מועמדים להתיישבות חזרו לארצותיהם. בסוף שנת 1919 עלתה על הקרקע קבוצה של 25 פועלים ו-9 פועלות שהקימו חווה חקלאית והתחילו בהכשרת האזור להתיישבות, עוד טרם שהושלמה רכישת הקרקע‏. בסוף שנת 1920 נכזבה החברה מהמקום ובקשה למכור את המושב לפועלים ולחיילים המשוחררים, אולם אלו לא הסכימו לכך ללא תוספת משאבים כהלוואה. בעקבות זאת, הוחלט להעביר את כל הניהול המעשי של החווה החקלאית לידי המתיישבים‏.
ב-1922 הומרה החווה החקלאית למושב על ידי מתיישבים שונים ותיקים ועולים‏ יוצאי קיבוצים, מספר אנשים מהקואופרציה במרחביה וכן מתיישבים מ"עזרת אחים" בפתח תקווה. רוב המגרשים הוקצו לחברי קהילת ציון לא הגיעו בהתחלה אלא חיכו להתמסדות המקום לפני עלייתם‏. חברת קהילת ציון העניקה למתיישבים הלוואות לרכישת הקרקע ולבניית בתים וההנהלה הציונית העניקה ל-25 מתיישבים הלוואות לרכישת ציוד‏. הבתים והרפתות שנבנו במקום בכספי "קהילת ציון" היו בתי בטון ואבן ובעלי גגות רעפים, אשר זיכו את מתיישבי בלפוריה בכינוי "המיליונרים". בשנת 1939 הועברה אדמת המושב לבעלות קק"ל ונחתמו חוזי חכירה עם "קרן היסוד". ב-1934 סיימו המתיישבים חפירת באר חדשה, שהביאה להגדלת החקלאות המקומית, וב-1959 נחתמה ההתקשרות עם חברת "מקורות".
כלכלת המושב מבוססת על חקלאות, עסקים קטנים ועבודה מחוץ למושב.
בשל נסיבות הקמתו, בלפוריה שונה ממושבים אחרים בכך שחלק מאדמותיו הן פרטיות ושייכות לגורמים וגופים שונים. עובדה זו מכבידה, בין השאר, על האפשרות להקים בו שכונת הרחבה קהילתית, בדומה לשכונות במושבים סמוכים בעמק.
עד שנות ה-50 יוצג המושב על ידי קבוצת הכדורגל "הפועל בלפוריה", ששיחקה שתי עונות בליגה הלאומית (הליגה הבכירה באותה תקופה).

נלקח מויקיפדיה

קצת על תל עדשים:
תל עדשים הוא מושב עובדים בעמק יזרעאל, 5 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב נקרא על שם תל עדס, יישוב ערבי ששכן בקרבת מקום.
היישוב הוקם בשנת 1913 ‏‏כהתיישבות של חברי ארגון השומר. בשנת 1917 התפלג היישוב ונותרו בו משפחות בודדות לצורך שמירה. בשנת 1923 הגיעו למקום 40 משפחות חדשות והוא הפך למושב עובדים.
מדי פעם סבל המושב מפעולות של גניבה וחבלה שיצאו מהכפר אכסאל‏, אך מנגד התקיימו קשרים עם אנשי אכסאל ותושבי תל עדשים רכשו מהם זבל לשדות‏. בתחילת המרד הערבי הגדול הוצת ערימת החציר של תל עדשים על ידי מציתים מאכסאל‏ ובעקבות זאת הוטל קנס קיבוצי על הכפר‏.
בתל עדשים יש בית כנסת, מבין הראשונים בעמק, שהוקם מ"חושות" בלבד.
כיום מתגוררות בתל עדשים כ־200 משפחות ויש בו שכונת הרחבה קהילתית, שתושביה שותפים לחיי הקהילה אולם אינם חברים באגודה החקלאית. עם תושביו המפורסמים נמנה בעבר הרמטכ"ל והשר לשעבר רפאל איתן (רפול), בן המושב הקבור בו. בקרבת המושב נמצאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל, ורבים מתלמידיה מתגוררים בו.
בתאריך 18 באוקטובר 2011, נשרף כליל בית הכנסת העתיק שביישוב, שעמד על תילו מאז 1923. הסיבה היא, ככל הנראה, קצר חשמלי.

נלקח מויקיפדיה