כינוי לבית המקדש או לקודש הקודשים

כינוי לבית המקדש או לקודש הקודשים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כינוי לבית המקדש או לקודש הקודשים.
זוהי הגדרה בת 33 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: דביר.

מידע רנדומלי על הביטוי "דביר":

קודש הקודשים או הדְּבִיר הוא החדר הפנימי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. על-פי המקרא, נצבו לצדי הארון שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפוי זהב, שגובהם 10 אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא 10 אמות. בתוך הארון הונח לוחות הברית משה וכן צנצנת המן, ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו).

בסוף תקופת בית ראשון גנז יאשיהו את הארון ובבית שני נותר רק סלע היסוד של ההר – אבן השתייה (בגובה של שלוש אצבעות ובאורכו ורוחבו של הארון), שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם על פי המסורת היהודית.

מידות קודש הקודשים היו 10 על 10 אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ו-20 על 20 אמה (כ-10 על 10 מטרים) בבית המקדש. אורך ורוחב קודש הקודשים הם זהים לאורך הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת – "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות (ראו ערך מורחב "יום הכיפורים בבית המקדש").

דביר בויקיפדיה