כינויה של ירושלים

כינויה של ירושלים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כינויה של ירושלים.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: נצח .

מידע רנדומלי על הביטוי "נצח ":

פַּנְתֶאִיזְם (הרכב של המילים πάν (תעתיק: "פן"; מיוונית: "הכל") ו-θεός (תעתיק: "תאוס"; מיוונית: אלוהים); כלומר "הכל אלוהים") היא תפיסת עולם שעל פיה האל מצוי בכל; האל והטבע הם ישויות זהות. הפנתאיזם דוחה בעצם את האמונה באלוהות על-טבעית או חיצונית ליקום (טרנסצנדנטית). עמדה זו שגורה ומוכרת יותר בתחומי האומנות, בייחוד בספרות ובשירה.

שפינוזה הגדיר את האל (העצם) כאינסופי ובעל אינסוף תארים. על כן לא תיתכן ישות אחרת אינסופית ובעלת אינסוף תארים שתגביל, על ידי כך, את האל. אבל הטבע (היקום) הוא גם אינסופי. מכאן, לפי מפרשי שפינוזה, נובע בהכרח שאלוהים והטבע חד הם. ג'ון טולנד טען בספרו "מקורות היהדות" מ- 1709 שרוב הדתות העתיקות במערב ובמזרח טענו שלא תיתכן אלוהות נפרדת מהחומר ומהיקום החומרי. למאמין בגישה זו הוא קרא בשם "פנתאיסט". בספר אחר – "פנתאיסטיקון" מ- 1720 הוא מתאר חברה פנתאיסטית שחבריה מתכנסים בחשאי וסוגדים לישות אינסופית, בעלת חוקים נבונים וחמורים ומסה בלתי משתנית, הנתונה לתנועה פנימית מתמדת. מבקרו החריף ביותר של טולנד, הכומר ההולנדי ז'אק דה לה פאי טבע את המושג "פנתאיזם" ותיאר אותו כצורה של אתאיזם שאומצה על ידי שפינוזה מהגיהנום ומעובדי האלילים. הפילוסוף הגל העדיף את המונח "אקוסמיזם" לאמור, הקוסמוס (יקום) אינו קיים מחוץ לאלוהים. הרוזן הנרי דה בולנוויה (1722-1658) טען שאלוהים הוא כל המצוי וכל שמתרחש. במותו, האדם חוזר למקור החומר האוניברסלי אך נשמתו נשארת כחלק מ"השכל האינסופי". כנגדו, טען הכומר ז'אן דה מלייה (1729-1667) שאין להתייחס לטבע ולחומר כדבר אלוהי היות שבניגוד לדברי שפינוזה, אין לחומר שלמות הכרחית ועל כן, החומר (הטבע) אינו יכול להיות אלוהים. במאה ה-18 התפשט המושג פנתאיזם בצרפת. האב דשאן ( DESCHAMPS 1774-1716) הגדיר את החומר כ-"ראשית ואחרית, סיבה ומסובב, מלאות וריק…הכל, הבורא, ההוויה העליונה". פרנסואה דיפואי (1809-1742) אומר כי "העולם הוא הוויה קדושה, אינסופית ונצחית, בו בזמן פועלו של הטבע והטבע עצמו". בסוף המאה ה-18 מתפשט רעיון הפנתאיזם בגרמניה ומשפיע מאוד על הפילוסופיה הגרמנית, בייחוד על המכונים "אידאליסטים". הוגים כמנדלסון, הרדר וגיתה שללו את הביקורת נגד שפינוזה וטענו שתורתו אינה אתאיסטית. הגל, פיכטה ושליירמאכר כונו פנתאיסטים. ההוגה הפנתאיסטי המודרני היה ארנסט הקל (1919-1834) שבספרו "אלוהים-טבע" שיצא ב-1914 דיבר על אלוהים המצוי בעולם ומתמזג עמו לחלוטין וראה במושגים "אלוהים-טבע" או "הכל-אלוהים" מושגים זהים. איינשטיין שהיה שפינוזיסט דיבר על האל שאינו אל אישי המעסיק את עצמו בגורל ובמעשי בני האדם, ואותו הגדיר כ"אל המגלה את עצמו בהרמוניה ובחוקי הטבע" ואת הדתיות שלו כ"הערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף".

נצח בויקיפדיה