חסר צורה, חסר גבולות ברורים

חסר צורה, חסר גבולות ברורים
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: חסר צורה, חסר גבולות ברורים.
זוהי הגדרה בת 27 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: אמורפי .

מידע רנדומלי על הביטוי "אמורפי ":

זכוכית בצורתה הטהורה היא חומר שקוף, חזק באופן יחסי, עמיד לשחיקה ועמיד בדרך כלל מבחינה כימית וביולוגית. הזכוכית העתיקה הייתה מסיסה (תהליך איטי). ניתן ליצור זכוכית ממגוון רחב של חומרים, אולם רק מספר מצומצם של חומרים אכן נמצא בשימוש.

חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור (לעתים נדרש קירור מהיר מאוד ובחלק של המקרים הוא יחסית יותר אטי. בכל אופן אין לקרר את החומר איטית מדי כי אז עלול להיווצר מבנה גבישי) של חומר צמיגי, כך שלשריג הגבישי אין די זמן להיווצר. חומרים אלו מאופיינים על ידי טמפרטורה אופיינית למעברם ממצב צמיגי (גומי) למצב זכוכיתי ומכונה "מעבר זכוכיתי" ומסומנת בספרות על ידי Tg.

את הזכוכית ניתן לעצב בקלות רבה לגופים בעלי שטח פנים חלק ובלתי חדיר. תכונות אלו הופכות את הזכוכית לחומר בעל מגוון רחב של שימושים. עם זאת, הזכוכית שבירה למדי ועשויה להתנפץ לרסיסים חדים. תכונותיה השונות של הזכוכית עשויות להשתנות על ידי הוספת מרכיבים שונים או טיפול בחום.

בני אדם השתמשו בזכוכית געשית, הנקראת אובסידיאן, כבר בתקופת האבן. האובסידיאן סותת לסכינים וראשי חיצים חדים ביותר. לעתים נישאו כלי האובסידיאן או חומר הגלם למרחק ניכר ממקום החציבה כבר בתקופה הפלאוליתית התיכונה. יצור של זכוכית על ידי בני אדם התחיל כ-3–4 אלף שנה לפני הספירה. בשריפה של זרעים האפר שנישאר מהשריפה התחבר עם החול בטמפרטורה גבוהה ונוצרה זכוכית סיליקטית המכילה 60% SiO2. בהוספה של אשלגן חמצני K2O אפשר לקבל זכוכית שקופה. אנשים השתמשו בזכוכית הזאת ליצור תכשיטים ובקבוקונים.
השם "זכוכית" מוזכר כבר במקרא: "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז." (ספר איוב, פרק כ"ח, פסוק י"ז), כתיאור לכלים יקרים. מקור המילה הוא עקב תכונת הזַכּוּת המאפיינת אותה. החוקר יהושע בראנד, בספרו כלי זכוכית בספרות התלמוד, מצביע על מונחים נוספים במקרא, שלדעתו פירושם זכוכית, כגון: "חול", "חלונות אטומות" ועוד.

אמורפי בויקיפדיה