הציפור הלאומית של ישראל

הציפור הלאומית של ישראל
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: הציפור הלאומית של ישראל.
זוהי הגדרה בת 23 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: דוכיפת .

מידע נוסף על הביטוי דוכיפת:
דוכיפת (שם מדעי: Upupa epops), מין יחיד בסוגו (Upupa) ובמשפחת הדוכיפתיים.
ציפור זו היא הציפור הלאומית של ישראל, וייחודה בציצית הנוצות הכתומה לראשה.

נלקח מויקיפדיה

צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי הציפור הלאומית של ישראל:
מינים ללא חשש
דוכיפתאים
ציפורים לאומיות
ארץ ישראל: עופות
ישראל: סמלים לאומיים
מינים מתפרצים בישראל
בעלי חיים בתנ"ך
עופות יחידים בסוגם
מינים יחידים במשפחתם

מידע רנדומלי על הביטוי "דוכיפת ":

תרגום השבעים (ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα או οʹ; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס. זהו התרגום הראשון של אסופה מקראית כלשהי. ככל שהתקדם תהליך הקאנוניזציה של המקרא, ונתכנסו תחתיו יתרת י"ט ספרי המקרא כך בהתאמה התרחב 'תרגום השבעים' להכיל את כ"ד הספרים (במאה ה-2 לפני הספירה).

לתרגום השבעים נוספו חיבורים שאינם נכללים בכתבי הקודש היהודיים.

תרגום השבעים הוא במקורו תרגום שנעשה על ידי יהודים, עבור יהודי אלכסנדריה, ששפתם באותם ימים הייתה יוונית והעיר הייתה תחת שלטון ההלניסטי של מצרים התלמיית. סיפור מפורט על התהוות התרגום נמצא במקור חיצוני הידוע בשם "איגרת אריסטיאס". סיפור זה, שגרסאות שונות שלו מופיעות גם במקורות התלמודיים, מספר על שבעים ושניים זקנים יהודים שהוזמנו לאלכסנדריה על ידי מלך מצרים תלמי השני (פילדלפוס, שמלך בין השנים 285–247 לפנה"ס) כדי לתרגם את התורה, לצורך צירופה לספרייה הגדולה באלכסנדריה. על פי הסיפור, העניק המלך לשבעים ושניים הזקנים תנאי מחיה נוחים למלאכת התרגום, בהושיבו אותם באי פארוס וזימונם לארמון מדי בוקר. הסיפור באיגרת אריסטיאס אפוף כולו אווירה חגיגית, ויחסו כלפי עצם מעשה התרגום אוהד. מקובל כי מידת האמינות ההיסטורית שלו נמוכה, וכי הוא נועד בעיקר לצרכים אפולוגטיים.

דוכיפת בויקיפדיה