גשר מעל נהר הירדן

גשר מעל נהר הירדן
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: גשר מעל נהר הירדן.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: אדם, נהריים, אשדות יעקב .

מידע נוסף על הביטוי אדם:
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, "הומו" מלטינית = אדם, "ספיינס" מלטינית = "חושב" או "תבוני") הוא מין של יונקים ממשפחת ההומינידים, הכולל את כל בני האנושות בת-זמננו.
את האדם מכנים גם "בן-אדם" או "בן-אנוש", ועל מנת לאפיין את תכונותיו אומרים שיש לו תכונות "אנושיות".
המילה אדם משמשת הן לתיאור נציג בודד של המין, בין אם אשה ובין אם גבר, והן לתיאור המין כולו או התרבות האנושית כולה.
מבחינת סיווגם הטקסונומי כל בני-האדם בני-ימינו, כמו גם בני-אדם בעבר אשר היו זהים מבחינה אנטומית לבני-אדם בני-ימינו, מסווגים לתת-המין אדם נבון מודרני (Homo sapiens sapiens).
סיווג זה נועד להבדילם מאוכלוסיות נכחדות קרובות אך שונות באנטומיה שלהן, כמו האדם הניאנדרטלי אשר מסווג כתת-מין נפרד בתוך המין "אדם נבון" או כמין נפרד בסוג האדם (Homo).
האדם המודרני נחשב ליחידי ששרד עד ימינו מבין חברי המין "ספיינס", הסוג "הומו" ותת-שבט ההומינינים, אשר כוללים מספר מינים וסוגים נכחדים נוספים.
האדם ייחודי בעולם החי במוחו הגדול, בהתחשב בגודל הגוף, יותר משל כל בעלי החיים, גדול פי שלושה לערך אפילו משל קופי האדם הקרובים לו ביותר החיים כיום, השימפנזה והגורילה.
הוא נבדל מהם גם בהליכתו הזקופה על שתי רגליו האחוריות, המשחררת את ידיו לשימוש משוכלל בכלים.
האדם נפוץ כיום בכל יבשות כדור הארץ, והוא חי דרך קבע בכולן למעט אנטארקטיקה.
הוא מאכלס מגוון עשיר יותר מכל יצור חי אחר של בתי גידול יבשתיים, שאותם הוא משנה כך שיתאימו לצרכיו ולמחייתו, ועל כן הוא נחשב למין מהנדס סביבה.
האדם לעתים קרובות מגדיר את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לו ביקום, בזכות תודעה והכרה מפותחות, יכולתו המתקדמת להמציא ולהשתמש באמנות, טכנולוגיה ומדע, בסמלים מופשטים דוגמת אלו המשמשים בשפה ובכתב, ברעיונות, אידאולוגיות ומוסדות חברתיים מורכבים.
בני אדם מודרניים התפתחו לראשונה ביבשת אפריקה לפני כ-200 אלף שנה, ולפני כ-100 אלף שנה החלו להתפשט בהדרגה לשאר יבשות העולם, תוך החלפה והטמעה של אוכלוסיות אדם קדומות שחיו במזרח התיכון, באירופה ובאסיה.
לאורך מרבית הפרהיסטוריה הם חיו על ציד ולקט, ורק לפני כעשרת אלפי שנים החלו לביית צמחים ובעלי חיים בהקף נרחב לצורך חקלאות.
לפני כחמשת אלפי שנים לכל היותר פיתחו לראשונה כתב והחלו לתעד את ההיסטוריה שלהם.
במאות השנים האחרונות, המהפכה התעשייתית וחידושי המדע איפשרו גידול דרמטי באוכלוסיית האנושות, העולה כיום על שבעה מיליארד נפש.

נלקח מויקיפדיה

צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי גשר מעל נהר הירדן:
מינים ללא חשש
אדם
הומינידים
אבולוציית האדם
יונקים יחידים בסוגם

מידע רנדומלי על הביטוי "אדם":

יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחבר הספרים הפופולריים "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר".

יובל נח הררי נולד וגדל בקריית אתא. למד בתיכון ליאו באק בחיפה. למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1998-1993. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן, בשנים 2002-1998. עבודת הדוקטור עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-16-15 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. עשה בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2005-2003.

התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, התמנה למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2011-2003 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.

בשנת 2015 זכה הררי בפרס סטימצקי שמחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת.

אדם בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "נהריים":

סכר דגניה הוא סכר שנמצא בחלקה הדרומי של הכנרת, ומווסת את זרימת מי הכנרת לירדן ולים המלח. כשני ק"מ דרומית לסכר דגניה, הוקם סכר אלומות החוסם לחלוטין את זרימת מי הירדן הדרומי.

הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג (הזקן מנהריים) בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, כחוליה במערכת הסכרים של תחנת הכח ההידרואלקטרית בנהריים, ונועד לווסת את זרימת מי ים כנרת לפי כמות המים שנדרשה להפעלת תחנת הכוח. מערכת הסכרים והתעלות הוקמה כדי לאגור כמויות גדולות של מים שהיו נחוצות לייצור החשמל בכוח המים, גם בתקופות שפל בספיקה בנהר הירמוך. לשם בנייתו של הסכר נחפרה תעלת הטיה מצפון לאפיק, על מנת לאפשר ביצוע העבודות בשטח יבש.

לאחר השבתת תחנת הכח בנהריים ובנית המוביל הארצי שונה יעודו של הסכר, ומטרתו הוגדרה צמצום זרימת המים מהכנרת לנהר הירדן, כדי שהכנרת תמלא את ייעודה להיות מאגר המים של מדינת ישראל ומקור השאיבה העיקרי של המוביל הארצי. בסכר יש שני שערים לפתיחה וסגירה ושני שערים רזרביים המשמשים לצורכי טיפול. בשערים הותקנו רשתות המונעות מדגי הכנרת לצאת מגבול האגם.

בשנה גשומה במיוחד, כאשר מפלס הכנרת עולה ומתקרב לקו האדום העליון, נפתח הסכר על מנת להוריד את מפלס המים ולמנוע הצפות ביישובים השוכנים לחופי הכנרת. בשיא מגיעה הזרימה בסכר, כאשר הוא פתוח, לכ־150–170 מ"ק בשנייה, קצב שמשמעותו ירידה של שמונה סנטימטרים במפלס הכנרת במשך יממה אחת.

נהריים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אשדות יעקב ":

דף קטגוריה זה כולל את 18 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 18 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 279 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

אשדות יעקב בויקיפדיה