ענף ספורט באתלטיקה

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ענף ספורט באתלטיקה.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: ריצה, הדיפת כדור ברזל, הטלת כידון, זריקת דיסקוס, יידוי פטיש, מאה מטר, מרוץ שליחים, קפיצה במוט, קפיצה לגובה, קפיצה למרחק, קפיצה משולשת, קרב חמש, קרב שבע.

מידע רנדומלי על הביטוי "ריצה":

קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא בעלי חיים.

הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "בעלי חיים":

↑  •  A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z  •  0-9

דף קטגוריה זה כולל את 5 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 5 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 178 הדפים הבאים, מתוך 178 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

ריצה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הדיפת כדור ברזל":

דף קטגוריה זה כולל את 11 הדפים הבאים, מתוך 11 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

הדיפת כדור ברזל בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הטלת כידון":

בארבורה שפוטאקובה (בצ'כית: Barbora Špotáková; נולדה ב-30 ביוני 1981) היא אתלטית צ'כית היא פעמיים ברציפות אלופה אולימפית (בייג'ינג 2008 ולונדון 2012), אלופת עולם (אוסקה 2007), אלופת אירופה (ציריך 2014) ושיאנית העולם הנוכחית (2016) בהטלת כידון, 72.28 מטר.

שפוטאקובה נולדה ביאבלונץ נאד ניסו, שבמחוז ליברץ בצפון בוהמיה.

באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה במינכן, גרמניה סיימה שפוטאקובה במקום 17 בהטלת כידון בתוצאה של 51.71 מטר.

באולימפיאדת אתונה (2004) סיימה שפוטאקובה במקום 23 בהטלת כידון בתוצאה של 58.20 מטר.

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בהלסינקי, פינלנד בשנת 2005 סיימה שפוטאקובה במקום 13 בהטלת כידון בתוצאה של 58.74 מטר. שבוע לאחר מכן, באוניברסיאדה שנערכה באיזמיר, טורקיה היא זכתה במדליית זהב בתוצאה של 60.73 מטר.

באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בגטבורג, שוודיה זכתה שפוטאקובה במדליית כסף בהטלת כידון בתוצאה של 65.64 מטר, אחרי שטפי נריוס מגרמניה (65.82 מטר) ולפני מרסדס צ'ילה מספרד (61.98 מטר).

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה באוסקה, יפן בשנת 2007 זכתה שפוטאקובה במדליית זהב בהטלת כידון בתוצאה של 67.07 מטר, לפני כריסטינה אוברגפול (66.46 מטר) ושטפי נריוס (64.42 מטר), שתיהן מגרמניה.

הטלת כידון בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "זריקת דיסקוס":

זורק הדיסקוס (ביוונית: Δισκοβόλος του Μύρωνα) הוא פסל שיש קלאסי יווני מהתקופה הקלאסית (פוסל בין השנים 425-485 לפנה"ס), שפוסל על ידי מירון. פסל השיש הוא העתק רומי שנעשה לפי המקור שנעשה מברונזה. הפסל מציג אתלט יווני המשתתף בתחרות זריקת דיסקוס שהייתה מקובלת מאוד במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה.

גובהו 1.55 מטרים והוא פוסל בטכניקת גריעה: בשלב הראשון האמן חצב את הפסל בגוש שיש, ולאחר מכן ליטש והחליק את פני השטח, ובכך העניק לפסל מרקם חלק ונקי, בעל אופי מאופק ו"קריר". למרקם יש חלק משמעותי באיכות ההבעתית של הפסל – הוא מקנה לו איפוק וריחוק. תחושת התנועה נוצרת על ידי התנוחה הסיבובית בה נמצא הפסל – הפסל בחר תנועה זורמת היוצרת מעגל (צורה גאומטרית המסמלת שלמות), וכך יצר התאמה מושלמת בין תנועת הגוף של האתלט לבין צורתו של הדיסקוס, אותו הוא זורק. התנועה המתוארת בפסל אינה אפשרית במציאות. הדינאמיות של הפסל, ומשחקי האור והצל שבו, מוסיפים לתחושת התנועה שבפסל.

תחרויות הספורט ביוון נערכו בהקשר דתי והספורטאים היווניים באותה העת התאמנו והתחרו בעירום, דבר שבעקבותיו גם התפתחה תרבות של פיתוח הגוף. הרקע לפסל זה, המציג ספורטאי עירום הוא למעשה גם דתי וגם חברתי – תרבותי. הפסל מציג דמות אידאלית של האדם במלוא הדרו אל מול הטבע והאלים. הפסל מסמל את תום התקופה הארכאית באמנות היוונית וראשית תקופת הפריחה הקלאסית אשר התאפיינה בשלמות הרמונית, שאיפה ליופי מושלם ואידאליזציה של האדם. התנוחה בה פוסל האתלט אינה הפוזה הטובה והנוחה ביותר כדי לזרוק דיסקוס והייתה זו החלטת הפסל לעוות מעט את התנוחה על מנת ליצור אידאליזציה של שאר ההיבטים.

זריקת דיסקוס בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יידוי פטיש":

דף קטגוריה זה כולל את 11 הדפים הבאים, מתוך 11 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

יידוי פטיש בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מרוץ שליחים":

מרוץ הר לעמק הוא מרוץ שליחים למרחק של 210 קילומטר, המתקיים בישראל מדי שנה מאז שנת 2009.

נקודת הזינוק למרוץ עד שנת 2012 הייתה במבצר נמרוד בצפון רמת הגולן והחל משנת 2012 בארי השואג בתל חי, ומסלולו נמשך לאורך 210 ק"מ בדרכי עפר, דרך עמק החולה, הכנרת, בקעת בית נטופה ועמק יזרעאל, עד לנקודת הסיום ביישוב תמרת, בשיפוליו הדרומיים של הגליל התחתון.

המרוץ נערך בימים חמישי-שישי הקרובים ביותר לירח המלא הראשון שלאחר פסח. המרוץ נחלק ל-24 מקטעים של כ-5-14 ק"מ כל אחד. המשתתפים מתחלפים במקטעים השונים במתכונת של מרוץ שליחים. הקבוצות מתחלקות למקצים תחרותיים בני 4, 6 או 8 משתתפים כל אחת, או עממים (4, 6 או 8 רצים בקבוצה). הזינוק למרוץ מדורג בהתאם ליכולת המשתתפים, והאירוע כולו (מהזינוק הראשון ועד לסיום הסופי), נמשך מ-7 בבוקר ביום חמישי ועד 10 בבוקר ביום המחרת. שני מקצים תחרותיים נוספים כללים את מקצי הבודדים (אולטרה), המסלול הארוך הנמשך על פני כל מסלול המרוץ (210 ק"מ) והאולטרה הקצר של 127 ק"מ, מכלא צלמון עד תמרת. בשנת 2010 השתתפו במרוץ 186 קבוצות שסיימו את המסלול בזמנים שנעו בין 14:48 ל-25:27 שעות. בנוסף לקחו בו חלק 12 רצים בודדים אשר סיימו את מסלול 127 הק"מ בזמנים שנעו בין 14:36 ל-19:47 שעות. בשנת 2011 השתתפו 260 קבוצות ו-1,750 רצים וכן 6 רצי אולטרה ארוך ו-9 רצי אולטרה קצר. בשנת 2013 השתתפו למעלה מ-3,000 משתתפים ביותר מ-500 קבוצות וכן 17 רצי אולטרה.

מרוץ שליחים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קפיצה במוט":

סטייסי דרגילה (באנגלית: Stacy Dragila; נולדה ב-25 במרץ 1971) היא אתלטית עבר אמריקאית, אלופה אולימפית (סידני 2000), פעמיים ברציפות אלופת עולם (סביליה 1999 ואדמונטון 2001) ושיאנית עולם בקפיצה במוט.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד ולאייפון! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ פותר התשחצים

דרגילה נולדה באובורן שבקליפורניה. למדה באוניברסיטת איידהו והייתה חברה בנבחרת הנשים באתלטיקה של האוניברסיטה. דרגילה זכתה במדליית זהב באולימפיאדת סידני (2000) ובכך הפכה להיות האלופה האולימפית הראשונה בקפיצה במוט.

דרגילה זכתה בשתי אליפויות עולם: בסביליה-1999 ובאדמונטון 2001, באליפות העולם באולמות בפריז-1997, בתשע אליפויות ארצות הברית ובשמונה אליפויות ארצות הברית באולמות.

בשנת 2001 דרגילה זכתה בתואר אתלטית השנה בעולם.

(2004): ילנה איסינבייבה רוסיה • (2008): ילנה איסינבייבה רוסיה • (2012): ג'ן שור ארצות הברית • (2016): קטרינה סטפנידי יוון

קפיצה במוט בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קפיצה לגובה":

סטפקה קוסטדינובה (באנגלית: Stefka Kostadinova בבולגרית: Стефка Костадинова ‏; נולדה ב-25 במרץ 1965) היא אתלטית עבר, מבולגריה. היא אלופה אולימפית, אלופת עולם ושיאנית העולם הנוכחית (2016) בקפיצה לגובה. שיאה העולמי אותו קבעה בשנת 1987 עומד על 2.09 מטר.

קוסטדינובה נולדה בפלובדיב וסיימה ב-1982 את בית הספר לספורט שבעיר כשהתמחתה בהתעמלות ובשחייה. רק לאחר מכן עברה לקפיצה לגובה בהדרכת המאמן הצעיר ניקולאי פטרוב שהיה מאמנה לאורך כל הקריירה ואשר לו גם נישאה בהמשך.

סטפקה קוסטדינובה זכתה במדליית הזהב בקפיצה לגובה באולימפיאדת אטלנטה (1996) כאשר קבעה שיא אולימפי 2.05 מטר. היא זכתה גם במדליית הכסף באולימפיאדת סיאול (1988). קוסטדינובה זכתה גם פעמיים באליפות העולם באתלטיקה ברומא 1987 ובגטבורג 1995. היא נטלה חלק באליפויות העולם באולם בשנים 1985, 1987, 1989, 1993 ו-1997. בכל חמשת המפעלים הללו היא זכתה במדליית הזהב. היא זכתה במדליות זהב גם בכל אליפויות אירופה באתלטיקה בהן נטלה חלק. ב-1986 במסלול פתוח ובשנים 1985, 1987, 1988 ו-1993 באולם.

שיאה העולמי, אותו קבעה באליפות העולם ב-1987 ברומא, הוא אחד מהשיאים הוותיקים ביותר בטבלת השיאים העולמיים. היא שברה שבע פעמים את השיא העולמי. שלוש פעמים באצטדיון וארבע פעמים באולם סגור.

קפיצה לגובה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קפיצה למרחק":

סמדר מודעי-אילון (נולדה בשנת 1945) היא אתלטית עבר ישראלית, 4 פעמים אלופת ישראל (1961, 1964, 1967 ו-1968) ושיאנית ישראל במשך 5 שנים בקפיצה לרוחק.

מודעי גדלה בקיבוץ נען, והתאמנה בהפועל נען ובהמשך בהפועל ראשון לציון.

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בשנת 1961 זכתה מודעי לראשונה בקריירה שלה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.25 מטר. באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בסוף יוני 1963 היא זכתה במדליית כסף בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.47 מטר, אחרי גאולה גדישביץ שקבעה שיא ישראלי חדש של 5.52 מטר ולפני א. פונדיק (5.17 מטר). באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביולי 1964 היא זכתה במדליית זהב בקפיצה לרוחק בשיא אישי חדש של 5.49 מטר. באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה במכון וינגייט ביולי 1965 היא זכתה במדליית כסף בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.33 מטר, אחרי גאולה גדישביץ (5.41 מטר) ולפני חנה סמוך (5.14 מטר). חודש וחצי לאחר מכן, בתחרות האתלטיקה של המכביה ה-7 שנערכה באוגוסט 1965 היא זכתה במדליית כסף בקפיצה לרוחק בשיא אישי חדש של 5.53 מטר, אחרי גאולה גדישביץ שקבעה שיא ישראלי חדש ושיא מכביה חדש של 5.61 מטר ולפני חנה סמוך (5.45 מטר).

קפיצה למרחק בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קפיצה משולשת":

מאיה קלה בנצור (נולדה ב-5 בספטמבר 1958), אתלטית ישראלית בעבר, אלופה ושיאנית ישראל באתלטיקה קלה, ייצגה את ישראל באולימפיאדה (לוס אנג'לס 1984) וכיום ד"ר לפיזיותרפיה ומנהלת המחלקה לטיפול בפגיעות ספורט במכון וינגייט.

בנצור התאמנה בקבוצות הפועל חיפה ומכבי חיפה.

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביולי 1972 זכתה בנצור במדליית זהב בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.14 מטר, לפני אורית אברמוביץ' מהפועל חדרה (5.01 מטר) וחנה אנגל מרמת השרון (5.00 מטר) ובכך הייתה לאלופת ישראל באתלטיקה הצעירה ביותר, בת 13 שנים ו-10 חודשים.

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה ביוני 1973 זכתה בנצור בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף, בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.39 מטר, אחרי טובה פינק מהפועל תל אביב (5.44 מטר) וסמדר לובנו מהפועל העמקים (5.33 מטר) ומדליית ארד, בריצת 100 מטר בתוצאה של 12.5 שניות, אחרי אסתר רוט-שחמורוב (11.5 שניות) ואלה קציר מהפועל רמת גן (12.1 שניות). חודש לאחר מכן, בתחרויות האתלטיקה של המכביה התשיעית היא זכתה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בריצת שליחות 4×100 מטר בתוצאה של 48.46 שניות ומדליית כסף בקפיצה לרוחק, בתוצאה של 5.58 מטר, אחרי טובה פינק (5.62 מטר) ולפני זיווה רבינוביץ' (5.44 מטר).

קפיצה משולשת בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קרב חמש":

איונים • דורים • הפלישה הדורית    

פוליס • הקולוניזציה היוונית • טיראניה • הומרוס • הסיודוס   

מלחמת פרס-יוון • אתונה העתיקה • ספרטה • תבאי • התיאטרון ביוון העתיקה •

התרבות ההלניסטית • הממלכה הסלאוקית • מוקדון • מצרים • יוון • פונטוס • פרגמון • אפירוס

פלנקס • הופליט • הצבא הספרטני • הצבא המקדוני

אדריכלות • אמנות • דת • החברה • כלכלה • מטבח • תיאטרון • מיתולוגיה • מתמטיקה • פילוסופיה • ספורט • ספרות

תחרויות ספורטיביות התנהלו בתוך גימנסיון והתקיימו מיפגשים בין-גימנסיוניים. מתוך הזיקה האמיצה בין הפעילות הספורטיבית לבין הפולחן, נשאו התחרויות הללו חותם דתי-יוקרתי, כשכל גימנסיון סוגד לפטרון המיתולוגי שלו, אבל החשובים והמפורסמים מכל היו "משחקי הקודש", אשר בסיומם הוענק למנצח זר עלי דפנה, כפות תמרים, כרפס, או עטרת קלועה מענפי זית, ומזה בא גם שמם האחר – "משחקי הכתר" ("דיאדמה" ביוונית).

הפרס נועד להיות זמני, ולכן הוענק זר עשוי מצמחים, כדי שלא ינוח המנצח "על זרי דפנה (מלאכותיים)". המנצח אמור להתאמן ולהתכונן לתחרות הבאות ולא להתענג על "ארון הגביעים" שבביתו. כל זר נקטף מצמח או עץ המקודש לאל זה או אחר. באולימפיה היה הזית העץ המסמל את ראש האלים, זאוס בכבודו ובעצמו. הנחת הזר על ראש המנצח סמלה, ולו לרגע קט, את אלוהותו.

קרב חמש בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קרב שבע":

ריצת 60 מטר היא ענף באתלטיקה. הריצה הייתה חלק מהתחרויות באולימפיאדת פריז (1900) ואולימפיאדת סנט לואיס (1904), אך לאחר מכן הוצאה מהמשחקים האולימפיים. כיום, תחרויות אלה מתקיימות רק כחלק מתחרויות האתלטיקה באולם.

קרב שבע בויקיפדיה

הגב ראשון על ההגדרה "ענף ספורט באתלטיקה"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תוצג בתגובה.


*