משמעות נלווית למילה או ביטוי

משמעות נלווית למילה או ביטוי
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: משמעות נלווית למילה או ביטוי.
זוהי הגדרה בת 28 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: רמז , זיקה, הקשר, מסקנה, במרומז, קונוטציה , בין השורות, בין השיטין .

מידע רנדומלי על הביטוי "רמז ":

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות". בדרך כלל משמש השם לציון עניינים קבליים. המקור המרכזי שעליו מתבסס השימוש בביטוי זה הוא הסיפור הידוע המצוי בתלמוד הקרוי "ארבעה נכנסו לפרדס".

הרמב"ם מזהיר "שאין ראוי להטיל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר". כוונת הדברים שאין לאדם להתעסק בעניינים אלה (המתחלקים למעשה בראשית ולמעשה מרכבה), עד שלא למד את כל ההלכה.

מקור המילה "פרדס" בשפה הפרסית, בפירוש הפשוט של פרדס – גן עצים. המילה חדרה הן לשפה העברית והן לשפות נוספות, כגון האנגלית, שבה קיבלה המילה "paradise" משמעות של גן עדן.

תורת הסוד מתחלקת לשני חלקים: "מעשה מרכבה" – כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו"מעשה בראשית" – סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.

אצל הרמב"ם מורה המונח "מעשה מרכבה" על ענייני המטאפיזיקה, ו"מעשה בראשית" על מדעי הטבע. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.

על האיסור שבחשיפת סתרי תורה לרבים, והיתר ללמדם רק לתלמידים ספורים, נאמר במשנה במסכת חגיגה פרק ב': "אין דורשין בעריות לשלושה, ולא במעשה בראשית לשניים, ולא במרכבה ליחיד…".

רמז בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "זיקה":

אפיניות (affinity) או זיקה היא מונח בכימיה המתאר את מידת החוזק שבה מולקולה אחת קושרת מולקולה אחרת. נהוג להשתמש במונח בין השאר כדי לתאר:

כל האינטראקציות שאחראיות לכך הן אינטראקציות לא קוולנטיות:

מידת האפיניות נקבעת בהתאם לגודלו של קבוע אסוציאציה K . לשם כך, נהוג להשתמש בטכניקה של דיאליזה בשווי משקל.

זיקה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מסקנה":

אם-אז או קַשָּׁר הגרירה או אימפליקציה מטריאלית הוא קשר לוגי בלוגיקה מתמטית, שמסומן באמצעות .

הקשר יוצר משני פסוקים, המסומנים ב- ו- , פסוק חדש עם קשר ביניהם .

הפסוק הראשון () נקרא רישא ובו מופיע התנאי. שם נוסף הוא פותח.

הפסוק השני () נקרא סיפא ובו מוצגת התוצאה. שם נוסף הוא סוגר.

למשל, תנאי המורכב משני חלקים, כאשר הפותח הוא המרכיב א' והסוגר הוא מרכיב ב' יתבצע באופן הבא. אם נרצה לחלק את המשפט " אם א' הוא אדם, אז א' הוא בן תמותה", נוכל לטעון כי הפותח הוא המשפט "א' הוא אדם", ואילו הסוגר "א' הוא בן תמותה".

טבלת האמת היא טבלה שמייצגת את כל הערכים האפשריים שטענה מסוימת יכולה לקבל, בין אם שקר ובין אם הוא אמת. היא מאפשרת לדעת מתי טיעון הוא תקף ומתי כשל. אם כן, טבלת אמת עבור הקשר "אם-אז" () תראה באופן הבא, כאשר T מייצג "אמת" (true) ו- F מייצג "שקר" (False) :

בשפה הטבעית רגילים ליחס לקשר הגרירה משמעות של סיבה ותוצאה: "וְאִם־בְּזֹאת, לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי [אז] וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת־קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף־אָנִי, שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא, פרק כ"ו, פס' כ"ח-כ"ט). ואולם, מבחינה לוגית ערך האמת של פסוק התנאי תלוי רק בערכי האמת של שני המרכיבים, ולא ביחס הסיבתי ביניהם. לפיכך, תוצאה המצביע על כשל נגרמת כאשר התנאים מתקיימים, ואילו התוצאה אינה מתקיימת (אפשרות 2 בטבלת האמת). למשל אם יורד גשם אנחנו נרטב. אם אכן יורד גשם ואנחנו לא נרטבים סימן שיש כשל בהגדרה.

מסקנה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קונוטציה ":

קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 26 הדפים הבאים, מתוך 26 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

קונוטציה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "בין השורות":

קטגוריה זו מכילה סדרות טלוויזיה מישראל שעלו לשידור לראשונה בעשור השני של המאה ה-21.

קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 165 הדפים הבאים, מתוך 165 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

בין השורות בויקיפדיה