מספרי עמוס עוז, ספר של עמוס עוז

מספרי עמוס עוז, ספר של עמוס עוז
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מספרי עמוס עוז, ספר של עמוס עוז.
זוהי הגדרה בת 31 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: סומכי , עד מוות, מיכאל שלי, מקום אחר, המצב השלישי, אותו הים, בין חברים, לדעת אישה, ארצות התן, ממורדות הלבנון, מנוחה נכונה, אנשים אחרים , פנתר במרתף, מתחילים סיפור, מנזר השתקנים, קופסה שחורה, באור התכלת העזה , הר העצה הרעה, אל תגידי לילה, לגעת במים לגעת ברוח , סיפור על אהבה וחושך, על מדרונות הר הגעש, חרוזי החיים והמוות .

מידע רנדומלי על הביטוי "עד מוות":

דורית זילברמן (נולדה ב-2 בדצמבר 1956) היא סופרת וחוקרת ספרות ישראלית. עוסקת בעריכת דין.

זילברמן נולדה בחיפה כדורית גינזבורג. אביה היה מאמן וכדורגלן הפועל חיפה, אברהם גינזבורג. היא בעלת תואר דוקטור בספרות מאוניברסיטת בר-אילן משנת 1990. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא "האני היהודי החצוי ביצירותיהם של פיליפ רות' וא.ב. יהושע: עיון משווה", בהנחיית פרופ' הלל ברזל.

נמנתה עם עורכי כתב העת "מאזניים" של אגודת הסופרים.

פרסמה 16 ספרים, בהם רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הסרט "טאהרה" נעשה על פי ספרה "סירוס". בנוסף ערכה ספרים רבים. כמו כן חיברה עיונים ביצירתה של יונה וולך (שהם עיבוד של עבודת המאסטר שלה), ומאמר בנושא "מיסטיקה והיפנוזה ביצירת עמוס עוז". בשנת 2001 זכתה בפרס קוגל לספרות.

הייתה נשואה לשחקן והבדרן מנחם זילברמן, ממנו התגרשה בשנת 1998. לשניים נולדו שלושה ילדים.

בשנת 2001 החלה בלימודי משפטים ומאז סיומם בהצלחה משמשת כעורכת דין ומתמחה בדיני משפחה במשרד עם מישל חדאד.

דורית זילברמן זכתה בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ז 2017

עד מוות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מיכאל שלי":

אברהם (ארנולד) בנד (באנגלית: Arnold J. Band; נולד ב-1930) פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

אברהם בנד נולד בבוסטון למד ספרות יוונית וספרות השוואתית באוניברסיטת הרווארד, ב-1954 שיבל תואר שני וב-1959 קיבל תואר דוקטור. למד גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת פריז. עם סיום לימודיו הוזמן ללמד ספרות עברית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בשנת 1969 הקים שם את המחלקה לספרות השוואתית, ועמד בראשה שנים רבות. בשנים 1996-1994 עמד בראש המרכז ללימודי יהדות באוניברסיטה.

פרסם מאמרים רבים, בעברית ובאנגלית, העוסקים בספרות עברית, אחדים מהם קובצו בספר שאלות נכבדות (הוצאת דביר, 2007). ספר נודע שלו הוא Nostalgia and Nightmare (בהוצאת University of California Press,‏ 1968), העוסק ביצירתו של ש"י עגנון. כן פרסם תרגום מוער של סיפורי רבי נחמן מברסלב (Nahman of Bratslav: The Tales, Paulist Press, 1978). ספר נוסף שלו הוא Studies in Modern Jewish Literature (בהוצאת The Jewish Publication Society, ‏2004). חוקר גם את יצירתו של פרנץ קפקא.

זכה באותות הוקרה אחדים, ובהם מלגת גוגנהיים.

מיכאל שלי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מקום אחר":

דף קטגוריה זה כולל את 12 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 12 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 175 הדפים הבאים, מתוך 175 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

מקום אחר בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "המצב השלישי":

ניצה בן-דב (פרוכטמן) (נולדה ב-10 במרץ 1950) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

נולדה בתל אביב להורים ניצולי השואה. אביה, דב פרוכטמן, שימש מורה לספרות וכתב שורה של מחקרים אודות יצירתו של ש"י עגנון. סיימה את לימודיה בבית הספר תיכון חדש בתל אביב ב-1968. את שירותה בצה"ל (1968–1970) עשתה בנח"ל, בהיאחזות נח"ל גולן.

למדה ספרות עברית ומקרא לתואר ראשון, באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השנים 1970–1973. השלימה תעודת הוראה ב-1974. את לימודי התואר השני והתואר השלישי, שהתקיימו בין השנים 1974–1983, סיימה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחלומות ופסיכולוגיה ביצירות עגנון וקפקא. בין השנים 1986–1989 כיהנה כמרצה בכירה באוניברסיטת פרינסטון, ארצות הברית.

משנת 1989 מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. בשנת 1999 מונתה לפרופסור חבר, בשנת 2010 מונתה לפרופסור מן המניין. שימשה כעורכת הראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה (1996–2000) וכן כיו"ר הערוץ האקדמי (2001–2005). משנת 2011 עומדת בראש תוכנית מגדר לתארים מתקדמים.

המצב השלישי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מנוחה נכונה":

מנוחה נכונה הוא רומן על רקע חיי הקיבוץ בישראל של אמצע שנות השישים (1967-1965), פרי עטו של עמוס עוז. הספר יצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1982. זוכה פרס ברנשטיין לשנת 1983.

כנהוג אצל עוז, מתרחש הספר במקום דמיוני אך מוחשי עד מאוד. אף-על-פי שקיבוץ גרנות בו מתרחש הסיפור לא היה קיים מעולם, מכניס בו עוז ריחות ומגעים מוכרים כל-כך, עד שאנו משתוממים כי אין היישוב מופיע בגאזטירים. מלאכה דומה עושה עוז בספרו אל תגידי לילה (כתר, 1994), בתארו בקוים עדינים אך רבי-עוצמה עיירה בנגב מוכרת עד להטריד אך חסרת-שם.

הדמויות העיקריות בספר הן:

סיפור העלילה המורכב, המתאר למעשה את חיי הקיבוץ לאורך שנתיים, נע סביב משפחת ליפשיץ ואורחם עזריה. יולק הוא מזכיר הקיבוץ, מבני הדור שבנה במו ידיו את הקיבוץ מתוך אמונה ואידאולוגיה. הוא מוצג כעת לפנינו בזקנתו ובנרגנותו, מלא צידקה ודורסנות, ניצב משתומם, מלגלג, מיואש ובז לדור החדש והנרפה. אותו דור חדש, אבוד, אינו מבין מהותה של אותה ציפייה ממנו, קורס תחת משא המיתיות שנושאים עמם הוריו הדינוזאורים. אותו דור מיוצג על ידי בנו של יולק, יונתן, הגומר אומר לנטוש את הקיבוץ ואת אשתו, רימונה, שגם היא איננה עשויה מאותו חומר שהקים חומות ומגדלים באישון לילה, שקועה בחלומותיה ובאינטראקציה מטושטשת עם הסובב אותה. חוה, אשתו של יולק, אותה אנו פוגשים לאחר עשורים ארוכים של חיים בצלו הארוך של חבר המפלגה, עשורים ארוכים ושקטים בהם אגרה ואספה עליו רעל שמטריף את דעתה. הדמות אשר מניעה את העלילה היא עזריה גיטלין, זר שמגיע אל הקבוץ בגפו, בראשו רעיונות וחלומות ובפיו דברים רבים. אישיותו הפטפטנית, הנלעגת לעתים, הקדחתנית והתמימה בו זמנית, הכמהה לרצות והמורדת, מייצגת את צדו השני של הדור הצעיר, דורו של יונתן ליפשיץ. הדמות התוססת, הנדמית בתחילה כקריקטורה, נחשפת אט-אט ומורכבותה וסתירותיה מפעימים אותנו הקוראים. מעניין במיוחד יחסו של יולק לעזריה. על-אף שהוא, עזריה, מייצג כביכול את התכונות שהיה רוצה לראות יולק בבנו (נאמנות לרעיון הקיבוצי, חזון וכיוצא בזה), ניכר כי דברים רבים אחרים עומדים ביניהם.

מנוחה נכונה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מנזר השתקנים":

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע. נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, והראשון הידוע כמי שעשה זאת באופן מקיף ושיטתי בכתב, עד כדי כך שכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא – פרשן הדת).

רש"י נולד בעיר טרואה (Troyes, 'טרוייש' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת לאביו רבי יצחק מקריווש צרפתי בשנת ד'ת"ת (1039-1040) או ד'תת"א (1040-1041), ונפטר בשנת 1105. ההערצה הרבה של יהודי אירופה לרש"י יצרה סביבו אגדות רבות, אולם מעט מאוד ידוע על תקופת ילדותו. רש"י מעיד באחד מפירושיו שאביו, רבי יצחק, היה מלומד גדול. דודו, רבי שמעון הזקן, למד תורה מפי רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז.

לרש"י נולדו שלוש בנות. הבכורה שבהן, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל ומהם נולדו ארבעה נכדים: שמואל – הוא הרשב"ם, יעקב – הוא רבנו תם מבעלי התוספות, יצחק – הוא הריב"ם, ושלמה, שנפטר בצעירותו. ליוכבד ובעלה נולדה בת, שהייתה נשואה לרבי שמואל מוויטרי בן רבי שמחה בן שמואל מוויטרי, מחבר מחזור ויטרי, והיא אמו של רבי יצחק הזקן מבעלי התוספות. בתו השנייה של רש"י, מרים, נישאה לרבי יהודה בר נתן (ריב"ן), ולהם נולד רבי יום-טוב. בתו השלישית נקראה רחל, ומלבד שנישאה לתלמיד חכם בשם אליעזר ונתגרשה ממנו, לא ידוע עליה דבר.

מנזר השתקנים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "קופסה שחורה":

מָטוֹס או אווירון הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.

מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.

המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-17 בדצמבר 1903 ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר. אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דמון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי, וגלן קרטיס האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.

ב–1907 פרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו השקפה ידיעה על הקמת צי מטוסים צרפתי ראשון. בידיעה זו חידש את הצירוף "ספינת אוויר" של נחום סוקולוב וקבע את המונח "ספינת האוויר המתיישרת" כתרגום השם הצרפתי באותו הזמן aéroplane. השם הצרפתי שונה עד מהרה ל-avion בעקבות המילה הלטינית לציפור avis ובעקבות כך חידש אליעזר או בנו איתמר בן-אב"י[דרוש מקור] את המילה העברית ל"אווירון".

קופסה שחורה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "הר העצה הרעה":

נַחַל אָצַל (בערבית: ואדי יצול) הוא אחד מיובליו של נחל קדרון בדרום מזרח ירושלים, בין הר אצל (רכס ארמון הנציב) לגבעת אבו תור, בתוך יער השלום.

מקור שמו בנבואת אחרית הימים של הנביא זכריה: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ" (זכריה יד ד). השם המקראי השתמר בכינוי הערבי של הנחל: וָאדִי יָאצוּל.

את זיהוי ואדי יאצול כאצל המקראית הציע הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו ב-1874, לאחר חפירות שערך במקום . ב-1955 אימצה ועדת השמות הממשלתית את זיהויו של קלרמון-גנו, והעניקה רשמית לוואדי את השם העברי נחל אצל. מאוחר יותר, ב-1990, העניקה ועדת השמות את השם הר אצל לרכס ארמון הנציב התוחם את הנחל מדרום.

בשנים שאחרי מלחמת העצמאות, האזור כולו היה בשטח ההפקר בין ישראל לירדן. לאחר מלחמת ששת הימים, קק"ל נטעה בראש העמק של נחל אצל את יער השלום. כיום, שכונת ג'בל מוכבר הערבית בנויה בחלקה בתוואי הנחל.

הר העצה הרעה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "סיפור על אהבה וחושך":

ניצה בן-דב (פרוכטמן) (נולדה ב-10 במרץ 1950) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

נולדה בתל אביב להורים ניצולי השואה. אביה, דב פרוכטמן, שימש מורה לספרות וכתב שורה של מחקרים אודות יצירתו של ש"י עגנון. סיימה את לימודיה בבית הספר תיכון חדש בתל אביב ב-1968. את שירותה בצה"ל (1968–1970) עשתה בנח"ל, בהיאחזות נח"ל גולן.

למדה ספרות עברית ומקרא לתואר ראשון, באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השנים 1970–1973. השלימה תעודת הוראה ב-1974. את לימודי התואר השני והתואר השלישי, שהתקיימו בין השנים 1974–1983, סיימה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחלומות ופסיכולוגיה ביצירות עגנון וקפקא. בין השנים 1986–1989 כיהנה כמרצה בכירה באוניברסיטת פרינסטון, ארצות הברית.

משנת 1989 מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. בשנת 1999 מונתה לפרופסור חבר, בשנת 2010 מונתה לפרופסור מן המניין. שימשה כעורכת הראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה (1996–2000) וכן כיו"ר הערוץ האקדמי (2001–2005). משנת 2011 עומדת בראש תוכנית מגדר לתארים מתקדמים.

סיפור על אהבה וחושך בויקיפדיה