מסכת בסדר טהרות

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מסכת בסדר טהרות.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: כלים, אוהלות, נגעים, פרה, טהרות, מקוות, נידה, מכשירין, זבים, טבול יום, ידיים, עוקצים .

מידע רנדומלי על הביטוי "אוהלות":

האיסור לכהן להיטמא למת הוא מצוות לא תעשה מן התורה שלפיה אסור לכהנים בני אהרן להיטמא לגופו של מת.

מקור הציווי מופיע בפרשת אמור;

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.

התורה מתירה לכהן להיטמא לאביו לאמו אחיו אחותו הבתולה ולילדיו. מדרבנן, הכהן מורשה להיטמא לאשתו ואילו למשמעות הרמב"ם[דרוש מקור] והאבן עזרא, זה אסור.

אסור לכהן ליכנס ל"אהל" שבתוכו נמצא מת. למשמעת זו יש השלכות רבות בת-זמננו, בכך שהכהנים נזהרים מליכנס לבתי רפואה מטעם הימצאות חדר מתים בתוכו.

מחמת האיסור לכהן להיטמא למת ישנם כהנים שמונעים עצמם מטיסה מחשש שיש מת בתחתית המטוס. ואילו יש מקילים מכיוון שתחתית המטוס נחשב כ"אוהל סתום", ובכך לא נתקלים בהיטמאות.

לפי הלכה, הכהנים אסורים מלהיכנס לבית קברות ואף להתקרב תוך ארבע אמות למצבה. לכן, משפחות הכהנים קוברים את מתיהם בקצה בית הקברות, כדי שיוכלו לבקר את המת בלי כניסה לתוככי בית הקברות.

יש מחלוקת בין התנאים אם כהן מותר להיטמא לגוף מת של גוי. הרשב"י סבור כי אין איסור בכך ואילו רבן שמעון בן גמליאל אוסר.

אוהלות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "נגעים":

דף קטגוריה זה כולל את 18 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 18 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 196 הדפים הבאים, מתוך 196 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

נגעים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "פרה":

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

בתורה ניתנו מדרשי שם רבים, כהסבר לשמותיהם של גיבורי התורה. לשמו של כל אחד מבני יעקב ניתן הסבר על ידי אמו. כך, למשל, מוסבר שמו של לוי: "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי"

לעתים משקף מדרש השם אירוע שקרה טרם הולדתו או בראשית ימיו של בעל שם זה:

לעתים תולה מדרש השם את אופיו של האדם בשמו:

לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים "מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" – שמות המלמדים על אחריתם. אף שמו של "הבל" מרמז על אחריתו המוקדמת.

פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות שפרה ופועה הן יוכבד ומרים, מסביר: "שפרה – זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה – שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה – זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה – שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל".

פרה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "טהרות":

סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת…" על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר טהרות היא "וָדָעַת", כנראה בגלל שההלכות שבו מורכבות ומחכימות יותר מהלכות אחרות- ואף יותר מסדר קודשים.

הסדר כולל את שתים עשרה המסכתות הבאות:


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד ולאייפון! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ פותר התשחצים

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם, שרבי יהודה הנשיא התחיל קודם כל ללמדנו מה נטמא, משום שזה הבסיס לדיני הטהרה, לכן הסדר מתחיל דווקא במסכת כלים, המבארת לאלו כלים יש פוטנציאל להיות טמא ולאלו לא. לאחר מכן סודרה מסכת אהלות, משום שהיא עוסקת בטומאה הכי חמורה- טומאת מת, ומסכת נגעים שגם בה יש דמיון למיתה. אחר שדיבר על טומאת מת, דיבר על הטהרה ממנה במסכת פרה. לאחר מכן הובאו דיני הטומאה הקלים יותר במסכת טהרות והטהרה מהם במסכת מקוואות. מסכת נידה מופיעה רק לאחר מכן משום שהיא טומאה שאינה שייכת לכולם אלא רק לנשים. והיה ראוי לסדר אחריה את מסכת זבים שעניינה דומה, אך משום שדיני מכשירין מופיעים בתורה קודם לכן (דיני הכשרת אוכלין מופיעים בפרשת שמיני ואילו דיני זבים מופיעים בפרשת מצורע), סודרה מסכת מכשירין לפניה. לאחר מכן מופיעה מסכת טבול יום שהיא סיום דיני הטומאה של כל הגוף. בסיום הסדר מופיעה מסכת ידיים העוסקת רק בטומאה של איבר אחד ומסכת עוקצים שכולה נלמדה מסברה ואין דיניה מפורשים בתורה.

טהרות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "נידה":

טהרת המשפחה הוא מונח יהודי המתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה שמחייבת התורה במצבים שונים איש ואישה יהודים במערכת יחסים זוגית. על פי ההלכה ישנם מקרים שונים בהם על האיש והאישה להתרחק זה מזה ואסורים בקיום יחסי אישות ובצורות קירבה נוספות עד שתסיים האישה את תהליך הטהרה. בחלק ממקרים אלה האיסור הוא מן התורה, ובחלק מן המקרים – מדרבנן. עיקר הימים בהם אסורה האישה לבעלה הם ימי הווסת של האישה שאז היא מכונה נידה, ואיסור כרת חל על קיום יחסי אישות עמה בימים אלה.

משך הזמן בו האישה נאסרת לבעלה ודינים שונים של ההרחקות ביניהם משתנים ממקרה למקרה, אך באופן כללי בכל המקרים הללו הבעל והאישה נאסרים, והאישה צריכה לעבור תהליך של טהרה. על אף שנידה היא רק אחת מצורות ההרחקה שבין בעל לאשתו, המקורות ההלכתיים מכנים את כל ההלכות הנוגעות להרחקות אלו הלכות נידה. וכן, כל אישה האסורה על בעלה, אף מסיבה אחרת, מכונה "נידה".

להרחקה בימי הנידה נוספה במרוצת הדורות משמעות רעיונית רחבה בתחום המחשבה היהודית-תורנית. ראשית, נטען שההרחקה מבטאת את החשיבות של פיתוח חיי הרוח בזוגיותם של איש ואשתו. האיסור לקיים יחסי אישות ולגעת זה בזו מחייב את בני הזוג להמיר את המגע הגופני בקשר מילולי. שנית, ההרחקה יוצרת מפגש מחודש של בני הזוג מדי חודש. בכל חודש ישנם ימים של השהיה, ציפייה, התאפקות והתגברות על היצר, ובכל חודש בני הזוג נפגשים מחדש – כמו ביום החתונה – ומממשים מחדש את אהבתם.

נידה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "טבול יום":

קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 7 הדפים הבאים, מתוך 7 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

טבול יום בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ידיים":

עצב התווך או העצב המדיאני (TA: Nervus medianus) הוא אחד מהעצבים העיקריים של הגפה העליונה. עצב התווך קיבל את שמו בזכות מהלכו בגפה העליונה לאורך קו האמצע שלה. הוא מעצבב את מרבית השרירים במדור הכופפים (במדור הקדמי) של האמה ואת חלק מהשרירים בכף היד.

תחילתו של עצב התווך באיחוד התפצלויות מהכבל הצידי ומהכבל התיכון של מקלעת הזרוע. העצב נע לאורך הזרוע כשהוא סמוך לעורק הזרוע, בין שריר הזרוע הדו ראשי לשריר הזרוע, ועובר יחד עם עורק הזרוע דרך גומץ המרפק ונכנס לאמה.

העצב נכנס לאמה כשהוא חולף בין שני ראשיו של השריר הכפן העגול. באמה נע העצב בין השריר כופף האצבעות השטחי לשריר כופף האצבעות העמוק עד הגיעו בסמוך לשורש כף היד. מהלכו לתוך כף היד נעשה דרך תעלת שורש כף היד.

עצב התווך מעצבב את שריר הזרוע תוך כדי מהלכו, אך הוא חסר ענפים בזרוע.

במהלכו דרך האמה, הוא מעצבב את כל השרירים השטחיים והביניימים שבמדור הקדמי של האמה (למעט השריר כופף שורש היד הגומדי המעוצבב על ידי עצב הגומד). העצב הבין גרמי הקדמי (Nervus interosseus antebrachii anterior) שמתפצל מעצב התווך בסמוך למרפק מעצבב את כל השרירים העמוקים של המדור הקדמי (למעט מחצית מהשריר כופף האצבעות העמוק המעוצבב גם הוא על ידי עצב הגומד).

ידיים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "עוקצים ":

דף קטגוריה זה כולל את 13 הדפים הבאים, מתוך 13 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

עוקצים בויקיפדיה


הגב ראשון על ההגדרה "מסכת בסדר טהרות"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תוצג בתגובה.


*