מושב בגליל התחתון

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מושב בגליל התחתון.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: יודפת, הזורעים, שדמות דבורה .

קצת על יודפת:
יודפת הוא מושב שיתופי הנמצא בגליל התחתון, צפונית לאתר בו הייתה מצויה העיר הקדומה יודפת, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו־9 ק"מ צפונית לציפורי. שייך למועצה אזורית משגב.
בשנת 1958 נוסד גרעין שהיה מורכב מתלמידיו של המורה הרוחני מבית הספר הריאלי בחיפה ד"ר יוסף שכטר, (המכונים "שכטריסטים") אשר הטיף לרוחניות יהודית, הנוצרת על ידי עדה יוצרת. הגרעין עלה על הקרקע בשנת 1960. לאחר מכן, חלק גדול מחברי היישוב עברו לפעילות אחרת הכוללת תנועות ריקוד וחיפוש רוחני בקבוצות, על פי תורתו של גורדייף. בעשרים השנים האחרונות נכנס ליודפת זרם של האנתרופוסופיה[דרוש מקור], מדעי הרוח על פי משנתו של רודולף שטיינר, האנתרופוסופיה קנתה לה אחיזה בתחום החינוך של המושב. בשנת 2003 נפתח בית ספר עודד, בית ספר וולדורף שפועל על פי התורה האנתרופוסופית, בשנת 2011 עבר בית הספר למשכן קבע ביודפת.
המבנה הראשון ביודפת היה המצפה ומסביבו חומה וחדרי מגורים כמו טירה.
היישוב שהוקם נקרא יודפת על שם היישוב הקדום, המצוי כקילומטר דרומית לו. כיום גרות במקום למעלה ממאה משפחות.
יודפת הוא היישוב המערבי ביותר ברכס יודפת עליו מצויים גם היישובים אבטליון, יחד והררית.
בתחומי היישוב היה מפעל גדול לגרביים שנסגר לאחר שדלתא רכשו אותו, משתלות יודפת, וכן "יער הקופים", גן חיות הכולל גם שטח מגודר בו קופים מסתובבים באופן חופשי, וניתן לצפות בהתנהגותם הטבעית. כן מצויים במקום עסקים קטנים, חנויות ומסעדות.

נלקח מויקיפדיה

קצת על הזורעים:
הזורעים הוא מושב דתי בבקעת יבנאל השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים ממדינות אירופה, בעיקר על ידי עולים מגרמניה והולנד, ולאחר כמה זמן הגיעו גם אנשים מצפון אפריקה. המושב נמצא בקרבת הערים טבריה ועפולה, וקיימת בו ישיבה תיכונית לחינוך סביבתי.
בשנת 1934 הקימה תנועת בח"ד (ברית חלוצים דתיים) קיבוץ הכשרה ב"אלמאלו", כפר בצפון הולנד, שיועד לצעירים יהודים מגרמניה. לחברים היו מגורים וחדר אוכל משותפים, והם עבדו בחצרות האיכרים המקומיים שעסקו בעקר במשק החלב. חלק מהחברים עברו הכשרה אצל בעלי מלאכה, ולמדו מקצועות ששימשו אותם לאחר העלייה לארץ. הם ניהלו חיים רוחניים, למדו עברית, ידיעת הארץ ועסקו בלימוד תורה. חלק מהחברים היו מהולנד.
קצב העלייה של חברי קיבוץ ההכשרה היה תלוי בקבלת הסרטיפיקטים משלטונות המנדט. כשהגיעו לארץ הם התפזרו למקומות שונים, והוחלט לעבוד כפועלים חקלאיים בודדים בפרדסים ובמשקים.
כשיוסף בר הגיע לארץ הוא החל לבדוק כיצד יוכל לעבוד כאיכר עצמאי במשק חקלאי הנמנה עם מושב עובדים שומר מצוות. הוא יצר קשר עם חבריו להכשרה בהולנד, אירגן אותם לקבוצה שבשמה הופיע בפני המרכז החקלאי של הפועל המזרחי. כל חבר שילם חצי לירה לחודש על מנת לכסות את ההוצאות הארגוניות הראשונות, סכום שהיה גבוה עבור הפועלים החקלאיים באותה תקופה כיוון שלעתים הרוויחו רק לירה או שתיים לחודש, בנוסף ללינה ולכלכלה. בעקבות שתדלנותו של קסטנבאום הסכימה הסוכנות היהודית ב-1940 להקצות לארגון, שנקרא "הזורעים", מחנה עבודה בחולות נחלת יהודה, מול בית החרושת ללבני סיליקט, שפונה באותה זמן על ידי קיבוץ "בתלם".
קודם להגעת הקבוצה נקרא המקום שורשים, והוא היה מושב עובדים שהוקם על ידי ארגון 'עומר' של הציונים הכלליים ב- 23 במאי 1939 במסגרת יישובי חומה ומגדל,על אדמות הכפר הערבי לוביא (לוביה) שנרכשו על ידי פיק"א. המקום נקרא גם "מחנה לוביה". עוד באותה שנה נטשה קבוצת "שורשים" את המקום, שחזרה לקבוצת האם שלה תל יצחק.
במחנה היו מספר צריפים. מבנה אחד שימש לחדר אוכל ומטבח, מקלחות ושירותים מסודרים. ב-15 בדצמבר 1937 הגיעו ראשוני החברים למחנה, וביחד עם קבוצת חברים ממתיישבי ארגון הירדן מחוות ביתניה שהצטרפה מאוחר יותר ניהלו חיים שיתופיים. לצורך עבודתם הם יצאו לפרדסי ראשון לציון, במרחק של כשעת הליכה מהמחנה. העבודה בטורייה הייתה קשה, ולעתים הם נוצלו כדי להתחרות עם פועלים ערביים שהיו רגילים לעבודה זו. רמת השכר הייתה נמוכה מאוד, ולעתים נאלצו החברים להסתפק בשכר רעב של 11 – 12 גרוש ליום, ולפעמים לא הצליחו כלל להשיג עבודה מלשכת העבודה של ראשון לציון. הם ניסו להקים משק עזר ולגדל ירקות בשטח המחנה, אך למעט תרד ניו זילנדי לא הצליחו לגדל מאומה בגלל האדמה החולית.
חברי הקבוצה חיפשו עבודות במקומות מרוחקים יותר. ב-21 במרץ 1938 השתתפה קבוצה מהזורעים בעלייה לחניתה, והתגוררה שם במשך מספר חודשים. קבוצה אחרת עבדה בהקמת הגדר הצפונית שנועדה למנוע חדירת כנופיות לארץ. הם התגוררו במחנות ארעיים לאורך תוואי הגדר מהכנרת עד לראש הנקרה, והתנאים היו ירודים. חברי הקבוצה השתתפו גם במחנות עבודה שאורגנו על ידי מחלקת העבודה של הפועל המזרחי.

נלקח מויקיפדיה

קצת על שדמות דבורה:
שדמות דבורה הוא מושב עובדים בגליל התחתון, מצפון מזרח לכפר תבור, בצד הכביש כפר תבור-יבנאל. משתייך למועצה אזורית הגליל התחתון. כמו כן משתייך לתנועת המושבים.

נלקח מויקיפדיה