מהרבנים הראשיים בעבר

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מהרבנים הראשיים בעבר.
זוהי הגדרה בת 20 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: יעקב מאיר, יצחק ניסים, שלמה גורן, מרדכי אליהו, יצחק הלוי הרצוג, איסר יהודה אונטרמן, ישראל מאיר לאו, אליהו בקשי דורון, אברהם אלקנה כהנא שפירא, בן ציון מאיר חי עוזיאל, אברהם יצחק הכהן קוק, .

מידע רנדומלי על הביטוי "יעקב מאיר":

קטגוריה זו כוללת רבנים שהתגוררו בארץ ישראל לאחר תום תקופת האמוראים ועד קום מדינת ישראל.

דף קטגוריה זה כולל את 19 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 19 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 227 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

יעקב מאיר בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יצחק ניסים":

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהפעילויות הענפות והפוריות, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

בהיות עם ישראל בארצו, כאשר התעוררה שאלה הלכתית כלשהי, היו מעלים את השאלה לפוסקי הדור, אשר ישבו בסנהדרין (בירושלים, לאחר החורבן ביבנה ולאחר מרד בר כוכבא וחורבן הדרום, בגליל). לאחר שגלה עם ישראל מארצו והתפזר בגולה, נוצרו פוסקים מקומיים, אשר אליהם פנו בשאלות הלכתיות. נהוג היה כי השואל ישלח שאלה לרב, והרב יענה תשובה. מפעם לפעם יצא קובץ שאלות ותשובות כאלו בדפוס, ונודע בשם "שו"ת". תופעת השו"ת החלה להופיע כבר בספרות התנאים והאמוראים. ישנן עדויות מן התקופה ההיא לאגרות שנשלחו בין שני המרכזים, בבל וירושלים, וביניהם לבין תפוצות אחרות. אלה מביניהן שהושבו עד חתימת התלמוד, הוכנסו לתוכו, כחלק ממנו. ספרות השו"ת הקיימת לפנינו מתחילה מתקופת הגאונים וכוללת עד היום כ-3000 חיבורי שו"ת, מהם הכוללים מספר כרכים. (ראו דוגמאות לספרי שו"ת מתקופת האחרונים בערך פוסק).

יצחק ניסים בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "שלמה גורן":

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 1986, ישראל) היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף ישראלי.

גצל קרסל נולד בשנת 1911 בזלוטוב שבגליציה המזרחית. בשנת תר"ץ (1930) עלה לארץ ישראל. היה מחלוצי הביבליוגרפיה הארצישראלית בעת החדשה, ומתעד העיתונות העברית המוקדמת. חקר וכתב על תולדות היישוב בארץ, בעיקר כמשתקף מהספרות העממית והעיתונות.

קרסל פיתח את הענף העברי של הביו-ביבליוגרפיה, צעד נוסף מספריהם של החיד"א ור' מיכל כהן. הוא טען כי התרבות העברית היא ביתו הטבעי של הביו-ביבליוגרפיה, כיוון שיהודי זכור לדורות על-שם ספריו (כדוגמת המחבר, החפץ חיים וכדומה).

ב-1963 זכה בפרס אוסישקין על חיבוריו בתחום חקר הציונות. בשנת 1968 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

בשנת 1974 מכר את האוסף המונומנטלי שאסף במשך ארבעה עשורים, המכיל בין היתר כ-400,000 גזירי עיתונים ועשרות אלפי ספרים, לאוניברסיטת אוקספורד. על יסוד האוסף נוסדה הספרייה של המרכז ללימודים עבריים ויהודיים באוניברסיטה, בעיירה יארנטון (Yarnton) שבמחוז אוקספורד. (ב-1991 הצטרף אליה האוסף של גדליה אלקושי, שנמכר לאחר מותו.)

שלמה גורן בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מרדכי אליהו":

קטגוריה זו כוללת אישים שנולדו ביישוב היהודי (מן הרבע האחרון של המאה ה-19 ועד לתום המנדט הבריטי בארץ ישראל).

לרשימת ילידי הארץ לפני כן ראו ב- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל.

דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 465 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

מרדכי אליהו בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יצחק הלוי הרצוג":

הרב שמואל אבידור הכהן (23 באוגוסט 1926 – 3 ביולי 2005) היה רב, עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי. נודע בפשרנותו ובחתירתו לפיוס בין חלקי העם.

שמואל יצחק אבידור הכהן נולד בשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים, לאביו הרב מרדכי הכהן, נצר למשפחת רבנים וסופרים, דור רביעי בעיר שהשתייכו לזרם החרדי. סבו, אבי אמו רבקה, היה הרב אברהם צבי שור, שכיהן כאב בית הדין של קהילת החסידים בירושלים. אחיו הם: הרב מנחם הכהן שהיה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ורב ההסתדרות ופרופ' פנחס פלאי שהיה מרצה ואיש הגות בתחום היהדות ומחשבת ישראל. אחותו היא העתונאית טובה וכטפוגל.

הרב אבידור הכהן למד בישיבת חיי עולם החרדית ואחר כך בישיבת "מרכז הרב" הציונית דתית ובסמינר לרבנים "אלומה" בירושלים. במלחמת העצמאות גויס על ידי הרב הצבאי הראשון הרב שלמה גורן לשמש קצין הווי דתי בצה"ל והיה הראשון ששימש בתפקיד זה. בשנות החמישים הסמיך אותו הרב הראשי, יצחק הרצוג לרבנות.

את דרכו העיתונאית החל בשבועון "נרות שבת" שערך אביו, הרב מרדכי הכהן. בתחילת שנות החמישים התמנה להיות מזכיר "הפועל המזרחי" בירושלים, אולם תוך זמן קצר מאס בפוליטיקה ושב לעיתונות. הוא כתב טור בהצופה בו נהג לתקוף את הממסד הדתי והיה גם כתב ידיעות אחרונות בירושלים. בשנות החמישים יסד והוציא לאור, יחד עם אחיו, פנחס פלאי, את השבועון הדתי "עין בעין" ששינה את שמו אחר כך ל"פנים אל פנים". השבועון, שיצא לאור במשך 18 שנה, נחשב לביקורתי ונשכני כלפי הממסד הדתי. חלק ניכר מתוכנו נכתב על ידי הכהן עצמו, בשמות בדויים, אחד מהם היה השם אבידור (אבי יעקב-דוד ורינה), שהפך לחלק משמו המלא.

יצחק הלוי הרצוג בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "איסר יהודה אונטרמן":

האנציקלופדיה העברית (בלטינית: Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

רעיון האנציקלופדיה העברית החל להתממש בקיץ 1944. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת מגמתה של האנציקלופדיה. הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה. נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה, פרופ' חיים ויצמן.

הכרך הראשון הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי".

בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה הוצאתה לאור. מנויים על האנציקלופדיה העברית, אשר המתינו שנים ארוכות להשלמתה, יצאו בפעולות מחאה. בשנת 1964 הנושא אף הגיע לדיון בבית המשפט, ופרופ' לייבוביץ העיד מטעם ההגנה. בסך הכול מנתה האנציקלופדיה עם השלמתה 32 כרכים עם שלושים אלף ערכים. בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא לאור כרך מילואים א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא כרך מילואים ב'. בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח", ובשנת תשנ"ה יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד ולאייפון! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ פותר התשחצים

איסר יהודה אונטרמן בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "ישראל מאיר לאו":

פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים קודם לכן. הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן ציון דינור (אשר זכה בעצמו בפרס בשנת 1958 ובשנת 1973). דינור אמר על הפרס:

מתן פרסי ישראל ביום העצמאות בא להדגיש את הקשר הפנימי האורגני בין עצמאות מדינית ובין עצמאות רוחנית. קביעת הטקס ביום העצמאות באה להזכיר לעם חזור והזכר כי עצמאותו של עמנו תלויה בעוצמתו הרוחנית ואין עוצמה רוחנית לעם אם אין העם שוקד על עצמיותו.

פרס ישראל מוענק לאזרחי ישראל שהיו תושבים בה בשלוש השנים שקדמו להצעת מועמדותם לפרס, כיחידים או כחלק מקבוצה, ובעבר גם לתאגידים ישראליים (במקרים מיוחדים ניתן הפרס לאזרחים זרים תושבי ישראל) אשר הצטיינו באחד המקצועות והתחומים המזכים בפרס (כמפורט להלן). כל תושב ישראל רשאי להמליץ על אחר כמועמד לקבלת הפרס. הזוכים בפרס נבחרים על ידי ועדת שופטים ציבורית, בהחלטה המתקבלת פה אחד. לכל אחד מתחומי הפרס ועדת שופטים משלו, וזו ממונה רק לשנה אחת. ועדות השופטים מגישות לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס, ובדרך כלל השר מקבל המלצה זו.

ישראל מאיר לאו בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אליהו בקשי דורון":

An icon from the GNOME-icon-theme.

COPYING

http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0 CC BY-SA 3.0 Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 truetrue

לחצו על תאריך/שעה כדי לראות את הקובץ כפי שנראה בעת זו.

יותר מ־100 דפים מקשרים לקובץ זה.
הרשימה הבאה מראה רק את 100 הדפים הראשונים שמקשרים לקובץ זה.
ניתן לצפות ברשימה המלאה.

אתרי הוויקי השונים הבאים משתמשים בקובץ זה:

צפו בשימושים בקובץ זה במיזמי ויקימדיה נוספים.

אליהו בקשי דורון בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אברהם אלקנה כהנא שפירא":

ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

עד שנות ה-50 נודעו הישיבות התיכוניות בשמות שונים. חלקם, כמו ישיבת אלמה, בקשו להקרא "ישיבה" בעוד אחרות, כמו מדרשית נעם נמנעו מלהקרא בשם זה, מפאת השילוב של לימודי חול. הביטוי "ישיבה תיכונית" מופיע למשל בשנת 1942, בהתייחס למתיבתא ר' יעקב יוסף בארצות הברית, אולם לא רווח בציבור. היו שעשו שימוש בביטוי "ישיבה גימנסיה". בתחילת שנות ה-50 החלו להופיע ביטויים כמו "ישיבה עם מגמה תיכונית" ובשנת 1955 החל להיות שגור הביטוי "ישיבה תיכונית".

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל הייתה אלמה, שנוסדה בירושלים בשנת 1936. כעבור שנה, בשנת 1937 נוסדה בתל אביב ישיבת היישוב החדש על ידי הרב משה אביגדור עמיאל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תש"ה (1945) יסדו הרב יהושע יגל וישראל סדן את מדרשיית נעם. בהמשך, הוכנסו לימודי חול לישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בעקבות לחץ ההורים. בשנת 1958 כבר נמנו בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים, ובנוסף עליהן התקיימו גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם וכפר סיטרין והישיבה החקלאית בכפר הרא"ה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "בן ציון מאיר חי עוזיאל":

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בערב יום כיפור תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

נולד בתל אביב לישראל אלפסי, מראשוני התעשיינים בתל אביב וחסיד גור. יצחק אלפסי עצמו היה קשור לאדמו"רים מגור "הבית ישראל" ו"הפני מנחם".

אלפסי כיהן כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר" (מכללה לגמלאים בתל אביב). שימש כיו"ר ועדת התרבות של המטכ"ל, וכן שימש כמזכירו של מי שכיהן כשר התחבורה וסגן שר הסעד. אלפסי היה עורכו של העלון "שבת בשבתו", אחד מראשוני עלוני פרשת השבוע, בין השנים תשמ"ד – תשנ"ד (1984–1994).

אלפסי הוא תושב תל אביב והיה רב בית הכנסת "קוממיות אברהם", מיסודו של הרב שלמה גורן, לאחר פטירתו ועד שמפאת גילו נבצר ממנו לכהן בתפקיד זה.

אלפסי כתב למעלה מ-90 ספרים. על דרך עבודתו כתב: "מבני הדור הקודם אנו. הכול נכתב בכתב יד, ללא מחשבים וללא עוזרים". הוא הראשון שעסק בתחום ריכוז הביוגרפיות החסידיות בצורה אקדמאית, והתייחד בימיו בעבודתו הגנאלוגית המקצועית. בספריו, ייחד ערכים נכבדים למאות ואלפי דמויות של חסידים אלמונים שאילולי עבודתו היו נשכחים. מחקריו זוכים להכרה הן בחוגי החסידים והן בקרב אנשי המדע, והם מהמקורות היסודיים המלווים את כל מי שעוסק בתחום. הוא זכה במהלך השנים בפרסים רבים על מחקריו, ובהם: פרס ראש הממשלה[דרושה הבהרה] ופרס הרב קוק לספרות תורנית (2004). כמו כן הוא יקיר העיר תל אביב.

בן ציון מאיר חי עוזיאל בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אברהם יצחק הכהן קוק":

"קבוצת אברהם" הייתה קבוצת הכשרה של הפועל המזרחי שהוקמה בשנת תרצ"ה-1935 על ידי ותיקי תנועות השומר-הדתי ובני-עקיבא בגליציה המזרחית שבפולין. היא נקראה כך לכבודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (שהיה אז עדיין בחיים). הקבוצה החלה דרכה סמוך לכפר פינס, ובשנת 1943 הקימה את הקיבוץ כפר עציון.

הקבוצה הוקמה על גבעה סמוך למושב הדתי כפר פינס. מרבית חברי הקבוצה עלו מפולין בימי השלטון הנאצי בגרמניה. רבים מהם העפילו באניות מעפילים, בעוד בני-משפחותיהם הושמדו.

הקבוצה ישבה במקום כשבע שנים וחבריה הכשירו עצמם לחיי עבודת כפיים, בעיקר בחקלאות, ולחיי שיתוף קיבוציים. בחלק גדול משנות קיומה סבלה הקבוצה מחוסר עבודה, ונאלצה לשלוח "פלוגות עבודה" למקומות מרוחקים כמו גבעת עדה, חדרה, מזכרת בתיה ונתניה, וחבריה היו שותפים למאבק על העבודה העברית. למרות המשברים והקושי הכלכלי הצליחה הקבוצה להתחזק וכללה בתש"ג-1943 כמאה נפשות.

חלק מאנשי קבוצת אברהם היו חברי "ההגנה" ועברו אימונים צבאיים, ואף השתתפו בהדיפת ההתקפה על גבעת עדה בי"ב בתמוז תרצ"ח – 11 ביולי 1938. קודם לכן (כ"ד אייר, מאי 1938) נהרג חבר הקבוצה, אברהם כ"ץ, בהגנת קיבוץ חניתה, וחבר אחר, דוד פרנק, נער בן 16, נחטף ביחד עם עוד שני נערים מגבעת עדה, ושלושתם נרצחו.

אברהם יצחק הכהן קוק בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "":

שנים עבריות ב'ת' (2400) – ב'תצ"ט (2499) התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 1362 לפנה"ס והסתיימו בשנת 1262 לפנה"ס לפי הלוח היוליאני.

* שיטה קבועה לחישוב שנים מעוברות הונהגה בשנת ד'קי"ט על ידי הלל נשיאה, ולפני כן נקבע העיבור על ידי בית דין בתחילת כל שנה.

בויקיפדיה


הגב ראשון על ההגדרה "מהרבנים הראשיים בעבר"

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תוצג בתגובה.


*