לשון דיבור אירופאית

לשון דיבור אירופאית
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: לשון דיבור אירופאית.
זוהי הגדרה בת 19 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: צכית, ספרדית, גרמנית, איטלקית, צרפתית .

מידע רנדומלי על הביטוי "ספרדית":

דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 4 הדפים הבאים, מתוך 4 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

ספרדית בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "גרמנית":

חוק גרים (ידוע גם כ"מעתק ההגאים הגרמאני הראשון") הוא מעתק ההגאים השיטתי הראשון שנתגלה. ניסוחו היווה נקודת מפנה בהתפתחות הבלשנות ואִפשר את יצירתן של שיטות מתודולוגיות קפדניות במחקר ההיסטורי של הבלשנות. החוק התגלה על ידי פרידריך פון שלגל ב-1806 וראסמוס כריסטיאן ראסק ב-1818. ב-1822 הרחיב יעקוב גרים את החוקים האלה ויישם אותם על השפה הגרמנית בספרו Deutsche Grammatik ("דקדוק גרמני"). חוק גרים, או חוק ראסק-גרים, כפי שהוא מכונה לעתים, קובע סדרה של התאמות בין עיצורים סותמים וחוככים בשפות גרמאניות מוקדמות לבין העיצורים הסותמים בשפות הודו-אירופיות אחרות. גרים השתמש בדוגמאותיו בעיקר בלטינית וביוונית.

חוק גרים, באופן בו הוא מנוסח כיום מתאר את התפתחות העיצורים מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות ההודו-אירופיות) לפרוטו-גרמאנית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות הגרמאניות). הוא מורכב משלושה חלקים שמהווים שלושה שלבים עוקבים ב"מעתק שרשרת":

שינויים המתרחשים בעקבות חוק גרים מסתירים לפעמים את השפעת החוק עצמו. להלן מספר דוגמאות שממחישות את החוק:

השינויים הללו סדירים להפליא. כל שלב כולל שינוי בודד ויחיד, אשר חל באופן שווה על העיצורים השפתיים p, b, bʰ, f ומקביליהם השיניים t, d, dʰ, þ, הווילוניים k, g, gʰ, h והווילוניים המעוגלים kʷ, gʷ, gʷʰ, hw.

גרמנית בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "איטלקית":

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, במה שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל שש-עשרה מדינות (Bundesländer, הגייה [ˈbʊndəsˌlɛndɐ]). היא לא התקיימה כמדינת לאום מאוחדת עד 1871, אף שהתרבות והשפה הגרמנית עתיקות הרבה יותר. במשך קרוב למילניום, עד 1806, הייתה גרמניה בבחינת מקבץ מדינות אוטונומיות למדי, במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. בין 1815 ל-1867 התאגדו המדינות הגרמניות בקונפדרציה רופפת. תחת שרביטו של אוטו פון ביסמרק, אוחדו ב-1871 אותן מדינות למדינה גרמנית מאוחדת שהפכה באחת לכוח החזק ביותר באירופה. המדינה תועשה במהרה ורשמה זינוק כלכלי עצום, אולם ניסיונותיה להשיג מעמד של מעצמה אירופית מן הדרג הראשון הגיעו לקצם עם תבוסתה במלחמת העולם הראשונה. הסנקציות והקנסות שספגה גרמניה ממדינות ההסכמה לאחר המלחמה, וכן קשייה הכלכליים החמורים של רפובליקת ויימאר, יחד עם ייאוש מתבוסת המלחמה הובילו במידה רבה לעלייתם לשלטון של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית, אשר סחפו בסופו של דבר את מדינתם ואת שאר העולם למלחמת העולם השנייה, ובשואה שנתחוללה שבמהלכה נרצחו בידי הנאצים 11 מיליון מיעוטים אתניים, ובהם 6 מיליון יהודים. גרמניה הובסה בשנית ונכבשה על ידי בעלות הברית, ואולם לנוכח המלחמה הקרה פוצלה המדינה למערב גרמניה הפרו-מערבית ולמזרח גרמניה הנתמכת על ידי הסובייטים. בנפול הקומוניזם והגוש המזרחי, התאחדו שתי הגרמניות תחת הרפובליקה הפדרלית בשנת 1990. השוני בין מזרח ומערב, כמו גם אבטלה כרונית וצמיחה כלכלית איטית, מוסיפים להקשות על המדינה.

איטלקית בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "צרפתית ":

██ צרפתית בלבד

██ צרפתית והולנדית

██ צרפתית ושפה נוספת שאינה הולנדית

██ הולנדית בלבד

██ לא צרפתית ולא הולנדית

מאז נוסדה ממלכת בלגיה בשנת 1830, הפכה בריסל מעיר שכמעט כל תושביה דוברים הולנדית לעיר מעורבת רב לשונית, שבה רוב האוכלוסייה מדברת צרפתית, והצרפתית משמשת בה כלינגואה פרנקה. שורשיו של תהליך זה, של עליית השפה הצרפתית בבריסל, עוד במאה ה-18, והוא הואץ לאחר שבלגיה זכתה בעצמאות ושטחה של העיר גדל.

עיקר התמורה התחוללה לא רק בגלל התווספות של דוברי-צרפתית לאוכלוסיית העיר, אלא בגלל מעבר של דוברי ההולנדית עצמם לדבר בצרפתית, שינוי שהתרחש לאורך כמה דורות. הסיבה העיקרית לכך הייתה היוקרה הפחותה שהשפה ההולנדית סבלה ממנה באותה עת. רק מאז שנות השישים של המאה העשרים, אחרי שנתקבע גבול לשוני ופלנדריה החלה להתפתח מבחינה חברתית וכלכלית, התחילו הפלמים לנסות ולעצור את המעבר של בריסל לצרפתית. כמה מועצות מקומיות דוברות-הולנדית בסביבותיה של בריסל הפכו גם הן לדוברות צרפתית בעקבות הגירה מן העיר, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. תופעה זו, ומעמדה של בריסל בכלל בבלגיה הפדרלית, היא אחד הנושאים מעוררי-המחלוקת ביותר בפוליטיקה של בלגיה.

צרפתית בויקיפדיה