צער עמוק

צער עמוק
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: צער עמוק.
זוהי הגדרה בת 8 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: דאבון, דאבה, עצב, עצבות, עגמת נפש, יגון, תוגה, כאב, ייסורים, סבל, מצוקה .

מידע רנדומלי על הביטוי "עצב":

דף קטגוריה זה כולל את 5 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 5 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 15 הדפים הבאים, מתוך 15 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

עצב בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "עצבות":

דף קטגוריה זה כולל את 6 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 123 הדפים הבאים, מתוך 123 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

עצבות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יגון":

דף קטגוריה זה כולל את 6 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 123 הדפים הבאים, מתוך 123 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

יגון בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "תוגה":

דף קטגוריה זה כולל את 6 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 123 הדפים הבאים, מתוך 123 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

תוגה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כאב":

תאוריית בקרת השער בכאב (Gate control theory of pain), הוצעה על ידי רונלד מלזאק (פסיכולוג קנדי), ופטריק דויד וול (רופא בריטי) בשנת 1962, טוענת כי תחושת כאב פיזי תלויה בנוסיצפטורים (סיבים מסוג Aδ ו- C, עצבים המוליכים אותות בעקבות גירויים מזיקים/מכאיבים), אך עשויה להיות מבוקרת על ידי הפעלת סיבי מגע רגיל (סיבי עצבים שמוליכים תחושות מגע- סיבי Aβ).

עקרון התאוריה הוא שתחושות הכאב ותחושות מגע רגיל (מגע לא מכאיב כגון ליטוף או שפשוף) "מתחרות" ביניהן על הכניסה אל המוח דרך "שער" שממוקם בחוט השדרה. בחוט השדרה ישנם סיבי L (גדולים) המגיבים למגע נעים, וסיבי S (קטנים) המתווכים ומגיבים לכאב. דוגמה טובה לשימוש יומיומי בעקרון זה היא שפשוף המצח או היד לאחר חבטה ובכך הפעלה של סיבי L. באופן סכימטי, המידע על גירוי מכאיב עובר דרך שלושה נוירונים: גירויים מזיקים בפריפריה (לדוגמה דקירה בעור) מפעילים את הנוירון הראשוני, הנוסיצפטורים (סיבי כאב Aδ ו- C), והם נכנסים לחוט השדרה ומעבירים את המידע העצבי לתא העצב השניוני. המידע בחוט השדרה עובר עיבוד מהיר ועולה אל הנוירון השלישוני שבמוח.

ישנו אזור במוח בו מתחילה הרגשת תודעה, מקום זה נקרא הPAG הממוקם בגזע המוח. גילו שכשאזור זה מופעל הוא עוצר את תחושת הכאב. אזור זה מלא ברצפטורים אופיאטיים ( רצפטורים האחראיים על תחושת הכאב)הקולטים חומרים אופיאטיים כמו מורפיום ,הרואין. הPAG שולח שלוחות לחלק הדורסלי בחוט השדרה ועושה אינהיבציה לפעולת התאים ובכך מונע מהכאב להגיע למוח.

כאב בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "סבל":

דיסטופיה (באנגלית: Dystopia) היא ניגודה של האוטופיה, כלומר, מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים שליליים. בספרות ובקולנוע, חברות דיסטופיות מאופיינות בדרך כלל בעריצות או בדיקטטורה שלטונית וניצול האנשים.

ברוב היצירות הדיסטופיות, הממשל מושחת ויוצר או משמר איכות חיים ירודה עבור האנשים, לעתים תכופות תוך כדי הטעיית הציבור שהחברה היא טובה וצודקת או אפילו מושלמת. רוב היצירות הדיסטופיות מתרחשות בעתיד, אך לעתים קרובות משלבות בתוכן (באופן מודע) מגמות חברתיות קיימות מוקצנות. יצירות דיסטופיות רבות נכתבו כאזהרה או כסאטירה המראה איך מגמות חברתיות נוכחיות מתפתחות עד לתוצאה המבעיתה ובכך מהוות קריאה לשנות כיוון (בהתנהגות פוליטית, התפתחות טכנולוגית ועוד). רבות מהיצירות הדיסטופיות מתארות חברות דיסטופיות היפותטיות החיות בעתיד בו תנאי החיים גרועים במיוחד כתוצאה מדיכוי, טרור או חוסר במשאבים. במדע בדיוני, במיוחד במדע בדיוני פוסט-אפוקליפטי ובסייברפאנק, ניתן למצוא דיסוטפיות רבות.

לפי מילון אוקספורד, המונח הומצא במאה ה-19 על ידי ג'ון סטיוארט מיל, שהשתמש גם במונח של ג'רמי בנתאם "קקוטופיה" (cacotopia). משמעות הקידומת 'קקו' (caco) היא "רע", כמו במונח "קקופוניה". שני המונחים נוצרו כהנגדה למונח "אוטופיה", שנטבע על ידי סר תומאס מור לתיאור חברה או מקום אידאליים.

סבל בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "עצב":

דף קטגוריה זה כולל את 5 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 5 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 15 הדפים הבאים, מתוך 15 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

עצב בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "עצבות":

דף קטגוריה זה כולל את 6 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 123 הדפים הבאים, מתוך 123 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

עצבות בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יגון":

דף קטגוריה זה כולל את 6 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 123 הדפים הבאים, מתוך 123 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

יגון בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "תוגה":

דף קטגוריה זה כולל את 6 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 6 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 123 הדפים הבאים, מתוך 123 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

תוגה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כאב":

תאוריית בקרת השער בכאב (Gate control theory of pain), הוצעה על ידי רונלד מלזאק (פסיכולוג קנדי), ופטריק דויד וול (רופא בריטי) בשנת 1962, טוענת כי תחושת כאב פיזי תלויה בנוסיצפטורים (סיבים מסוג Aδ ו- C, עצבים המוליכים אותות בעקבות גירויים מזיקים/מכאיבים), אך עשויה להיות מבוקרת על ידי הפעלת סיבי מגע רגיל (סיבי עצבים שמוליכים תחושות מגע- סיבי Aβ).

עקרון התאוריה הוא שתחושות הכאב ותחושות מגע רגיל (מגע לא מכאיב כגון ליטוף או שפשוף) "מתחרות" ביניהן על הכניסה אל המוח דרך "שער" שממוקם בחוט השדרה. בחוט השדרה ישנם סיבי L (גדולים) המגיבים למגע נעים, וסיבי S (קטנים) המתווכים ומגיבים לכאב. דוגמה טובה לשימוש יומיומי בעקרון זה היא שפשוף המצח או היד לאחר חבטה ובכך הפעלה של סיבי L. באופן סכימטי, המידע על גירוי מכאיב עובר דרך שלושה נוירונים: גירויים מזיקים בפריפריה (לדוגמה דקירה בעור) מפעילים את הנוירון הראשוני, הנוסיצפטורים (סיבי כאב Aδ ו- C), והם נכנסים לחוט השדרה ומעבירים את המידע העצבי לתא העצב השניוני. המידע בחוט השדרה עובר עיבוד מהיר ועולה אל הנוירון השלישוני שבמוח.

ישנו אזור במוח בו מתחילה הרגשת תודעה, מקום זה נקרא הPAG הממוקם בגזע המוח. גילו שכשאזור זה מופעל הוא עוצר את תחושת הכאב. אזור זה מלא ברצפטורים אופיאטיים ( רצפטורים האחראיים על תחושת הכאב)הקולטים חומרים אופיאטיים כמו מורפיום ,הרואין. הPAG שולח שלוחות לחלק הדורסלי בחוט השדרה ועושה אינהיבציה לפעולת התאים ובכך מונע מהכאב להגיע למוח.

כאב בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "סבל":

דיסטופיה (באנגלית: Dystopia) היא ניגודה של האוטופיה, כלומר, מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים שליליים. בספרות ובקולנוע, חברות דיסטופיות מאופיינות בדרך כלל בעריצות או בדיקטטורה שלטונית וניצול האנשים.

ברוב היצירות הדיסטופיות, הממשל מושחת ויוצר או משמר איכות חיים ירודה עבור האנשים, לעתים תכופות תוך כדי הטעיית הציבור שהחברה היא טובה וצודקת או אפילו מושלמת. רוב היצירות הדיסטופיות מתרחשות בעתיד, אך לעתים קרובות משלבות בתוכן (באופן מודע) מגמות חברתיות קיימות מוקצנות. יצירות דיסטופיות רבות נכתבו כאזהרה או כסאטירה המראה איך מגמות חברתיות נוכחיות מתפתחות עד לתוצאה המבעיתה ובכך מהוות קריאה לשנות כיוון (בהתנהגות פוליטית, התפתחות טכנולוגית ועוד). רבות מהיצירות הדיסטופיות מתארות חברות דיסטופיות היפותטיות החיות בעתיד בו תנאי החיים גרועים במיוחד כתוצאה מדיכוי, טרור או חוסר במשאבים. במדע בדיוני, במיוחד במדע בדיוני פוסט-אפוקליפטי ובסייברפאנק, ניתן למצוא דיסוטפיות רבות.

לפי מילון אוקספורד, המונח הומצא במאה ה-19 על ידי ג'ון סטיוארט מיל, שהשתמש גם במונח של ג'רמי בנתאם "קקוטופיה" (cacotopia). משמעות הקידומת 'קקו' (caco) היא "רע", כמו במונח "קקופוניה". שני המונחים נוצרו כהנגדה למונח "אוטופיה", שנטבע על ידי סר תומאס מור לתיאור חברה או מקום אידאליים.

סבל בויקיפדיה